לא יודעת מה לעשות

הי, לפני כמה חודשים עזבתי את מקום עבודתי זה כמה שנים לטובת עסק של טיפולים. אני מאוד אוהבת את התחום והתרגשתי לקראת השינוי. בעקבות כך גם עזבתי את מקום מגורי מזה 10 שנים, בקיצור כל אורך חיי השתנה.
כשירדה ההתרגשות מכל מפרדות והמעברים נותר בי חלל ריק, שקיוויתי שאם הזמן יתמלא בדברים חדשים. אך החלל העיר בי פחדים עמוקים. מלמצוא מעגל חברים חדש באזור המגורים החדש. פחד מאיפה אני מתחילה להרוויח כסף כעסק עצמאי. פחד להתמודד אם העולם מנקודת מבט אחראית יותר בוגרת יותר. פחד מלהיות לבד אחרי שהייתי רגילה לשהות שעות רבות בין אנשים. פחד מלגבות את ההחלטה שלי בעיני הורי ומשפחתי שמאוד מעורבים וכמו כל משפחה יש להם תמיד מה להגיד.
עם הזמן הפחדים רק גוברים אני מאבדת את האומץ לפעול ואולי גם בכנות קצת מתעצלת. אני מוצאת שמאוד נוח לא לעשות מאום, מה שהפתיע אותי לגלות על עצמי.
עולות בי ספקות האם זה התחום שבו אני רוצה לעסוק? האם הוא מספיק רציני? האם הוא מספיק מכובד? האם אפשר באמת לעשות מזה כסף למחייה? האם אני מספיק טובה? האם זה באמת מה שאני הולכת לעשות כל החיים?
אני מאוד מבולבלת וחווה עליות וירידות במצבי הרוח ובמצבי החרדות, אני מרגישה כי יצאתי מהאיזון שלי מה שגורם שוב לפקפק בכישורי להיות מטפלת. למרות שאני בטיפולים אני מתמסרת ומתמלאת מעצם היכולת שלי לעזור. אל אני מפחדת כי העומס הרגשי שלי מונע ממני להיות קשובה מספיק למטופלי.
אני מצד אחד מאוד שמחה מהשינוי ומצד שני מבוהלת לחלוטין אני איני יודעת כמה זמן התהליך הזה יקרה ואם הוא טיבעי או שאולי לא קורצתי מהחומר הנכון?
אני צריכה עזרה ועידוד רבים ומרגישה תלותיית וטיפשית, אני מפחדת כי הערכה של אבי אלי נפגעה ויודעת שזה שייך אליו לגמרי, אבל זה גורם לי לעוד דאגות.
אשמח לתגובה כנה
תודה