שוב אני לינוי

הי לינוי,

עברה עלייך שנה מהגהנום. כל הכבוד שאת שומרת על החיוך גם כשהלב בוכה.

אני מתרשמת שאת דוקא לא מדחיקה את הארועים שעברו עלייך, אלא מחוברת חזק לזכרונות ולרגשות הכואבים.

טוב שאת לא מדחיקה, כי מה ששמים בצד חוזר אלינו לפעמים במכה גדולה.

אבל את צריכה עזרה להתמודד עם כל מה שעבר עלייך, ולחזור לעצמך ולחייך.

אמא, שהיא הכתובת הטבעית למצוקה, מתמודדת כעת עם מחלה קשה, וגם כך יחסיכן לא קרובים.

כפי שייעצתי לך בעבר, וכפי שיועצים לך אחרים, אנא פני לטיפול אצל מי שמתמחה בטראומה מינית. זה מאד יעזור לך ויחזק אותך. כל המטפלות שאני מכירה בתחום הן נשים מסורות ומקסימות, שמקדישות את כל כולן לעניין. אל תחששי, רק תרוויחי!

בהצלחה

תתודה רבה רווני ..