אובססיה

הי יעלי,

את נשמעת בחורה בוגרת, שמסוגלת להסתכל על תמונה רחבה, ולהבין דברים לעומקם.

חברך, גם הוא, מגלה אחריות למצבו, נמצא בטיפול ואף מתוודה בפנייך על ארוע מביך שיכול היה להסתיר ממך.

נשמע ששניכם עושים כמיטב יכולתכם, וכעת רק לך נתונה הבחירה האם לקבל בסבלנות ובסובלנות את הדברים כפי שהם, או שזה חוצה את הגבולות שלך ואינך מוכנה להישאר. כל החלטה שתקבלי, אם היא באה מתוך אמת פנימית שלך ולא מתוך לחץ חברתי, היא נכונה ולגיטימית.

פחות נראה לי שיש טעם לנסות לשנות אותו או לריב בנושא. באופן כללי, מאד קשה לשנות אנשים בכלל וגברים בפרט, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בבעייה כפייתית. נסיונות שינוי וריבים רק יעכירו את האווירה וישיגו את התוצאה ההפוכה.

אם הכאב וההתלבטות שלך מאד גדולים, יש טעם לפנות ליעוץ בעניין, או לטיפול זוגי, לראות איך יחד אתם מתמודדים עם הבעייה.

בהצלחה

שלום יעלי.

קודם כל רציתי להגיד לך כל הכבוד על הסבלנות שלך. זה מעיד על בגרות ואמינות רבה.
מה שיש לי להגיד לך זה שאני חי בדיוק את המצב הזה וגם לי יש את אותם סימפטומים.
אני נמצא הרבה זמן עם החברה שלי ואוהב אותה מאוד ואפילו חושב אולי לחיות איתה כל החיים.
הבעיה שיש היא שאני כל הזמן מרגיש תחושת פספוס וחרדה שחס וחלילה יום אחד אני "אתעורר" ושארגיש שפספסתי עוד המון בחורות כי אולי בעצם אני חי באשליה היום והמציאות שלי היא לא אמיתית. זה גורם לי להתמכרות מינית ולחרדות רבות וגם אני מתסכל על בחורות ובצורה נוקבת מידי ולא יכול לשלוט בזה.
לא מזמן כבר חשבתי לטוס לחו"ל ולהיעלם. אני הורס את המשפחה ומטיל אימה על כולם בכך שאם לא יעזבו אותי בשקט אני יברח ויעלם לכולם וזה משפיע על החברה ועלי במיוחד.
אני מתמכר לאלכוהול ולסיגריות ואני מדמיין דברים נוראים שגורמים לי לחשוב יותר מידי ולהתנתק מהמציאות. וכן, גם אני חוזר על פעולות כגון: לנעול ולפתוח את האוטו, לנעול ולפתוח דלתות, לשטוף ידיים, לדמיין שאולי אני חולה, לחשוב על דברים טרגיים ועל מוות פתאומי, להתפרץ על כולם ולשחק אותה כאילו הכל בסדר איתי.

אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד: אם את מאמינה בו תלכי איתו עד הסוף ואת תראי כמה הוא יעריך זאת. אבל תלכי עד הסוף ואל תוותרי גם אם הוא ישבר כי הוא לא מודע למה שקורה לו ברגע שזה מתקיף אותו.
החברה שלי הולכת איתי עד הסוף ולפעמים גם נשברת. הנה ברגע זה היא נכנסה לחדר ואמרה שהיא הולכת הבייתה בעצבים. אני מבין אותה, אני תכננתי איתה ביחד יום חופש ועוד מעט ערב ואני יושב וחושב כל היום על שטויות במקום לצאת איתה לאנשהו ולעשות משהו עם עצמי.

שורה תחתונה, התחלתי טיפול לא מזמן ואני מקווה שזה יעזור לי כי אני ממש נשבר לא פחות ממנה וממך. אני רק אציין לטובתה שהיא גרמה לי להאמין שאני יצא מזה יום אחד ואז שום דבר לא יוכל לשבוא אותי.
מקווה שגם את תעבירי לו את התחושה הזו ואל תיבהלי אם הכל מתפוצץ לפעמים כי זה קורה כשבנאדם לא יציב מנסה לעמוד על שתי רגליים ולא מצליח.
מאמין בך ובהצלחה לכולנו...!