ילדים עם אכזר ביותר

אכן זה מצב ששובר את הלב לראות את הילדה שלנו נדחית על ידי חברתיה וסובלת והיד קצרה מלעזור...

כרעיון פרקטי היית פונה למחנכת, ליועצת, למנהלת בית הספר - לכולן גם יחד ומבקשת התערבות. בית הספר אינו קיים רק כדי ללמד את האלף -בית. ולעתים נדרשית התערבות - חכמה ושקולה כמובן, של המבוגרים האחראים כדי לשנות את המצב. התערבות כזו, מנסיונ י עשויה להטיב גם אם לא לפתור לגמרי את הבעיה.

לא הבנתי ממכתבך עם הדחיה כלפי בתך מתרחשת רק מול בנות כיתתה או גם במסגרות חברתיות אחרות (קיטנה, גן שעשועים וכו,) אם הדבר קורה רק בכיתה כדאי, בנוסף, לאפשר לה מפגשים חברתיים נוספים עם ילדים במסגרות אחרות. למשל חוג מעניין שיש בו ילדים רבים...

האם המצב נמשך מראשית כיתה א' או שקרה משהו בשנה האחרונה? - כדאי גם לבדוק האם קרה משהו.

כמובן כדאי לבדוק מה חלקה של הילדה במצב. אני בטוחה שהיא טובה ומתוקה אך יש לבדוק כיצד היא נקלעה למצב הזה, מעבר לחלקן של הילדות האחרות חשוב לבדוק מה חלקה במצב - וגם כאן המורות הן מקור טוב לאינפורמציה. וכדאי לך להקשיב למה שהן אומרות.
יתכן שבתך שונה מעט מ"הסטנדרט" - אולי בישנית יותר או, אם המצב נמשך זמו לא קצר, היא כבר מאמינה שהיא "לא כמו כולן" או "לא מספיק טובה" וכבר אינה משוחררת בלהתקרב אליהן חברתית באופן ספונטני, וכך, כמו במעגל קסמים המצב הולך ומחריף.

ולסיום לכרגע - כדאי שתטפלי גם בעצמך כי את אומרת שעצוב וקשה לך. אל תשכחי אותך.

כתבי וספרי לי
דניאלה

שלום דניאלה ,
האם קיבלת את המשך מכתבי? כי אינני רואה אותו בפורום. לכן ברשותך העבירו שנית:

ראשית תודה לך על התיחסותך החשובה לנו מאוד.
הדחייה מתרחשת רק מול בנות כיתתה ! לא יוצא לה להפגש הרבה עם אחרים אך אם כן- הכל זורם בסדרר גמור- היא ילדה רגילה לחלוטין ואיננה בישנית .
כן, המצב נמשך אפילו מהגן , אני מאשימה יותר את קבוצת האימהות ה"משועממות" שיושבות יחדיו בגן השעשועים , מרכלות ומנתוות את בנותיהן ( בחדרי חדרים) עם מי לשחק ואת מי להזמין , אימהות אלו אינן טומנות ידן בצלחת כלל כשאני ליד חלקן המכריע אני חשה לא רצויה, כלומר "מביטות עליי מהגובה" בשל ה"מצב".- אני צריכה ליזום שיחה ולכן אינני אוהבת להיות בחברתן.
כמובן שמדובר יותר בקבוצה שאני מכנה : " מוקד האש " ותמיד יש את אלה שניגגרות אחרי האחרות .
דניאלה, באמת שלא קרה משהו אקוטי מלבד העניין עם זאת שהערתי לה - האם זה לדעתך צריך להגיע למצב זה ???!( למרות שהיום אנו האמהות אומרות שלום ומדברות לעיתים אך לא חברות.)
בעת משחק בכדור היא משחקת כמו כולן ונישלטת ע"י המובילות ובמפגש קבוצתי בגן השעשועים ( כשאני צופה מהצד) קל להן לצעוק עליה ולהעליבה - אפילו ידידה שלי שהחזירה לי אותה מהחוג ציינה בפני שהן "יורדות "עליה. אם הייתה לה מישהי אחת לפחות שמצדדת לה ותומכת בה מול כולן - לא הייתי כואבת כלל, זה שהיא אחת מול רבות קורע אותי לגזרים בלשון המעטה.
לגבי פנייה לצוות החינוכי בביה"ס אני מטילה ספק ומכירה היטב את מער' החינוך - האמת שבסוף השנה בעלי קבע פגישה עם המנהלת וביטל כיוון שחששנו מרכילות מרושעת בביה"ס ובשכונה שרק תזיק לנו ולילדה .
עליי לציין שהמנהלת "חריפה" מאוד ולא פעם הייתי עדה לכך שצעקה על הורים ללא חשש.-זה מעט מרתיע

אנא , כמהה להתייחסותך ומודה לך מעומק הלב!
בעת משחק בכדור היא משחקת כמו כולן ונישלטת ע"י המובילות ובמפגש קבוצתי בגן השעשועים ( כשאני צופה מהצד) קל להן לצעוק עליה ולהעליבה - אפילו ידידה שלי שהחזירה לי אותה מהחוג ציינה בפני שהן "יורדות "עליה. אם הייתה לה מישהי אחת לפחות שמצדדת לה ותומכת בה מול כולן - לא הייתי כואבת כלל, זה שהיא אחת מול רבות קורע אותי לגזרים בלשון המעטה.
לגבי פנייה לצוות החינוכי בביה"ס אני מטילה ספק ומכירה היטב את מער' החינוך - האמת שבסוף השנה בעלי קבע פגישה עם המנהלת וביטל כיוון שחששנו מרכילות מרושעת בביה"ס ובשכונה שרק תזיק לנו ולילדה .
עליי לציין שהמנהלת "חריפה" מאוד ולא פעם הייתי עדה לכך שצעקה על הורים ללא חשש.-זה מעט מרתיע

אנא , כמהה להתיחסותך ומודה לך מעומק הלב!

המצב הקשה והעגום שנמשך שנים רבות ומכאיב לבתך ולכם מאד ובלי לבי לכן. אני באמת מבינה את הסבל ומאד עצוב לי על הקטנה ועלייך, אך היכולת שלי לעזור דרך מכתב או שניים היא מוגבלת ולכן ארשה לעצמי לומר דברים לא קלים:

כדאי שתעשי משהו לשינוי הגישה-עמדה שלך:

את שוב חוזרת ומפנה אצבע מאשימה כלפי האמהות
את שוב מאשימה את בנות הכיתה
את לא מוכנה לתת סיכוי למערכת החינוך... (כולנו מכירים את המערכת החינוך)
את מסבירה לי שאין סיכוי ובכך את מקבעת את המצב

א י ן לך, ובוודאי שאין לי, שום אפשרות לשנות את ההתנהגות של האמהות והבנות האלה ולא את הרגשתן כלפי בתך, לכן, אין זה יעיל להתבונן רק על מה הן עושות.

עדיין הייתי שואלת: מה הסיבה שבתך נקלעה למקום החברתי הדחוי הזה ? ( לא רק מצד הבנות שבאמת יכולות להיות גועליות) - אלא מה בה גרם לזה? (זו שאלה קשה אך כדאי להתבונן)

זכרי שהמצב כבר כרוני ושבתך נמצאת בתפקיד "הדחויה" זמן רב וכבר לא יודעת להיחלץ ממנו וכבר לא יודעת מה לעשות כדי לזכות לפיד-בק חברתי אחר.

וכדאי מאד לחשוב לעומק מה אתם יכולים לעשות כדי לשנות את העמדה הזו כי בנפשכם הדבר.

שוב- אני ממליצה מאד על קבוצות השתייכות חברתית נוספת עבורה.
שוב - אני ממליצה על פניה למורה, יועצת וכו'.
גם את מרגישה דחויה מול קבוצת האמהות - לא הייתי שוללת ט י פ ו ל ובירור יותר עמוק כדי להבין איך לשנות.
בשלב ראשון אולי כדאי שאת תפני לטיפול בכיוון של יעוץ-הורי לגבי בתך, כדי שתוכלי לחולל שינוי ולאפשר לבתך לא להיות דחויה.

זהו מעבר קשה : המעבר מלהתבונן על הרעות שגורמים לי האחרים
אל ההתבוננות : מה חלקי בזה ומה א נ י יכולה לעשות בקשר לזה

אמרי לי מה דעתך
דניאלה

היי דניאלה היקרה
אני מקבלת בברכה את כל עצותייך החשובות ,אין ספק שדברייך והתרשמותך כ"כ נכונים ועליי לנסות ל"התנער" מתחושותיי ורגשותיי הקשים כלפיהן,
מה דעתך על חוג שחייה שנתי שארשום אותה שנה הבאה על מנת למלא לה את שעות הפנאי?(3 פעמים בשבוע - האם זה לא מוגזם??)
מקווה שאאזור אומץ ואפנה לצוות החינוכי- זה באמת לא קל לי כיוון שלילדה יש שם טוב בבית הספר ,ומכאן המצב ישתנה.
דניאלה, היכן אוכל לקבל יעוץ הורי יעיל באיזור חיפה ? (במיוחד לקבל טיפים וכילים מה לומר לילדה ומה לא! וכיצד לכוון אותה על מנת לסייע לה - זאת משאת נפשי!)
את כ"כ צודקת, אין ספק שמצבי הנפשי (שמשודר לילדה באל-כורחי ) גובר על שליטתי הרגשית ולכן אוליי אני שוגה ובהתנהגותי.
האמת שאני מכירה היטב את עצמי - כשטוב לביתי אני פורחת, מאושרת, רגועה- כאילו הרווחתי את עולמי!!
אך ההיפך- כשאני מבחינה שפוגעות בה - כמו "מתג" המכוון את מצב רוחי ואת חוסר סבלנותי ולפיכך את תיפקודי.

תשובתך חשובה לנו מכל
ומודים לך מקרב לב
אורנית
הלוואי שיכולתיי להוסיף לך פרטים נוספים ואפילו תמונות שהתמונה תתבהר לך יותר אך אני חוששת מזיהוי( אשמח לעשות זאת למייל שלך.

אל תחששי לפנות לצוות החינוכי בדרישה ובבקשה, לגיטימית ביותר, לעזור לבתך ובו בזמן לחנך את הילדות האחרות להתחשבות בזולת או לפחות כיצד לא לפגוע בזולת. בין השאר, זהו תפקידו של בית הספר. אני בטוחה שהדבר לא יפגע בשם הטוב של בתך. מדובר על ילדה קטנה במצוקה שזקוקה לעזרה ולא על "שם טוב"... המצב כפי שתיארת אותו בוודאי לא שונה בזמן הלימודים והמורה בוודאי הבחינה במשהו. אולי כדאי שתתחילי מפגישה עם המחנכת ומשם תמשיכי.

בקשר לחוג, כדאי לשאול את בתך מה בא לה. כדאי שהחוג יהיה מקום של כייף ושיבחר לפי נטיותיה.

איני מכירה מטפלים באיזור חיפה ולכן לא אוכל לעוץ לך. במדור זה אין אנו ממליצים או מבקרים מטפלים/טיפולים אחרים.

המייל שלי פורסם באתר ואת יכולה לשלוח לי תמונה

דניאלה

שלום דניאלה

לקחתי לתשומת ליבי את דברייך החשובים.
האם לקבוע פגישה עם המחנכת טרם תחילת שנת החימודים?? האם זה מקובל והגיוני לדעתך?
תודה מראש
אורנית

האם זו אותה המחנכת משנה שעברה שמכירה את הילדה? בכל מקרה כדאי לדבר עם המחנכת הקודמת ולשמוע ממנה פרטים נוספים לגבי מצבה החברתי בכיתה. אולי היא ראתה דברים נוספים. אם מגיעה מחנכת חדשה כדאי לבקש ממנה לשים לב. אם ההתרשמות של המורה הקודמת היא כי יש בעיה כדאי לחשוב יחד עם הצוות , כולל היועצת.

שלום דניאלה .

כן זאת אותה המחנכת משנה שעברה והיא עולה איתם לשנה הבאה,
אין ספק ששוחחתי איתה מספר פעמים טלפונית במהלך השנה להסב את תשומת ליבה להצקות שהציקו לביתי ( האמת שזה לא נחמד ונעים להתקשר למורה בנסיבות הללו- חשתי"קרצייה" כיוון שבניגוד למורה של כתה א' -שהייתה חמה ותמיד נרתמה לעזרה מכל הלב , זאת בהחלט אינה משתווה לה (בלשון המעטה) אך ניתן לשוחח איתה ברצינות.( היא מורה וותיקה לטוב ולרע!!)

דניאלה, האם כדאי לדעתך לפנות כעת לפניי סיום החופשה???

תודה מכל הלב אורנית

בהחלט. לפני שאת משמיעה דברייך, שאלי אותה מה היא ראתה ומה דעתה. בהצלחה