מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מי אחראיקרן24/08/2009
רציתי לדעת דבר כזה:
אם אני חשתי במהלך חיי, כי אני דחויה על ידי הוריי מבחינת המראה שלי,
כלומר, אף פעם לא אמרו לי שאני יפה, או שאוהבים אותי,
וזה הולך איתי עד היום, אני בת 24
אני בחורה יפה,
אך לא חושבת כך,
אם גבר אומר לי זאת, אני הולכת לכיוון המחשבה :"הוא רוצה לנצל אותי מינית".
לאחר שביקרתי את המראה של אנשים שאנחנו מכירים, קורבי משפחה וכאלה, יצא שדעתי הייתה שלילית על הרבה אנשים.
אז היא אומרת לי: תראי את עצמך, יש לך אף כזה(מגעיל), עיניים כאלה, את לא כל כך יפה,
אם את נותנת ציון 2, לX וY, אז גם את 2.
אני חושבת שיש משהו שמפריע לי
אף פעם לא פירגנו לי מהבית.
רק כשהייתי במצוקה, היא אמרה לי : את בחורה יפה וכו'....
היא לעולם לא פירגנה באמת.
לא נישקה. אני אדם קר לסובבים אותי, וחברים, אין לי, בכלל. אני בודדה.
כשהתחלתי לומר שאני יפה בבטחון מלא , היא ניסתה להוריד לי את ההתעלות הרוחנית "קרן, חושבת שהיא הכי יפה, הכימושלמת"- כך היא משמיעה את 'דעתה' בפני האחים שלי
אני באמת חסרת אונים לגבי המצב.
מה דעתכם?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ההורים כ"מראה"
רוני פרישוף26/08/2009הי קרן,
המקרה שלך מדגים עד כמה הבטחון העצמי והדימוי העצמי שלנו תלויים ב"מראה" שההורים נתנו לנו בילדותנו. כאשר הילד אינו רואה בעיני הוריו התפעלות, חום ואהבה, אלא פוגש ביקורת או אכזבה, הוא גדל בהרגשה שמשהו אצלו חסר, לא בסדר.
את מרגישה שהיחס הקר של אמא יצר אצלך פער עצום בין התכונות ה"אובייקטיביות" שלך לבין הדימוי העצמי, שהוא נמוך ושלילי.
יותר מכך, את מפחדת להיות כמוה, ביקורתית וקרה לעצמך ולסובבייך.
אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי, שמטרותיו יהיו גיבוש דימוי עצמי ריאלי וחיובי יותר, יצירת ניפרדות נפשית מאימך ובתוך כך יצירת קשרים חדשים ומזינים עם אחרים, ומציאת כיוון נכון וטוב בחיים.
לגבי שאלתך "מי אחראי", נכון ההורים אחראים לתת לילד יסודות של בטחון ואושר, אך כעת, כשאת אדם בוגר, את אחראית לעזור לעצמך להשתחרר מכבלי הילדות ולצאת לדרך חדשה.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

