יחסים עם אם חד הורית

אין ספק שיחסים עם ילדים מנישואים קודמים של אחד מבני הזוג, הם מעט מורכבים.

בגדול - הזמן עושה את שלו,
אבל כדיי שזמן זה יעשה את שלו יותר מהר, אתה יכול להוציא אותה לבלות, לקנות לה מתנות, לעזור לה בשיעורים ועוד דברים שיקרבו ביניכם...

יש בי פחד אולי קצת פרנואידיות.
אני פוחד שחס וחלילה חיבתי תתפרש אצלה כהטרדה כי היא לעיתים יכולה להיות מאוד נחמדה אלי וכייף להיות בקרבתה ולפעמים היא ממש דוחה אותי וכאילו כועסת עליי.
יש לציין שאני לא מקלח אותה ולא עוזר לה להתלבש או בכל דבר אינטימי מדי. זאת עושה רק אימה. אני פוחד שבגלל הרצון שלי להתקרב אליה היא תזרוק איזושהיא מילה שתגרום למישהו לחשוב שאני מטריד אותה או שאביה שלא מרוצה מיחסיי עם גרושתו ינסה למצוא דרך הילדה משהו לא בסדר אצלי.
יש לציין שאני מאוד אוהב את האמא ויש ביננו אהבה גדולה מאוד שברור שסופה היא חתונה והרחבת המשפחה ואני מת על ילדיה למרות שהם לא שלי אבל הנושא איתם הוא עדין ורגיש מדי מה דעתך על פחדיי? האם הם טבעיים? האם אני סתם פרנואיד?
האם כדאי לי להמליץ לחברתי לקחת את ביתה לטיפול פסיכולוגי אולי היא זקוקה לכך?אחרי הכל אביה לא חיי איתה והוריה התגרשו יש לזה השלכות על הילדים.

אני ממש מבין את הפחד שלך,
אך אין לך ממה לחשוש, כל עוד אתה מקבל מחברתך גיבוי למעשייך,
כמובן בגבול הטעם הטוב. אל תעשה פעולות שעלולות להיחשב כחריגות כלפיי הילדה,
לא ציינת בת כמה היא אבל אני מבין שהיא עדיין ילדה קטנה.

פעולות כמו מיקלחת או להשכיב אותה לישון, השאר בינתיים לאמא שלה...

תודה רבה לך עזרת לי מאוד..
ציינתי בהודעה הראשונה שהיא בת 4.
ובאמת מקלחת והשכבה במיטה אני עדיין לא עושה איתה
אז באמת אתן לזמן לעשות את שלו ואנסה לבלות איתה יותר .
תודה....