בילבול

שלום שי,

נשמע שאתה והחברה לשעבר שלך נמצאים במקומות מאד שונים בחיים. היא כבר רוצה להתמסד, ואילו אתה מרגיש עוד צורך לגדול, להתפתח ולחוות חוויות.

עכשיו, כשנפרדתם, אתה רואה שהמציאות לא קלה, אתה מקבל "רגליים קרות" ולא בטוח שעשית את הבחירה הנכונה.

השאלה היא, האם רגשות שמתעוררים בך כמו קינאה, לחץ, או פחד מדחייה, הם סיבה מספיק טובה לקבל החלטה גורלית להתחתן.

נראה לי, שעדיף להתמודד עם הכאב, להאמין בעצמך ולהמשיך לחפש אהבה ולבנות קשרים בקצב שלך.

אם בנות דחו אותך, נסה לעשות חשבון נפש למה זה קרה, והאם יש דרכים לשפר את עצמך. דחיות הן חלק טבעי מהחיים, ואפשר ללמוד ולהתחזק מהן.

בהצלחה,

שלום תודה על התשובה
את חושבת אבל שיום אחד כבר לא יפריע לי שהיא התחתנה (כשהיא תתחתן) אפילו אם לא תהיה לי אף אחת? כי אני עכשיו מאוד מאוד עצוב כי מילה אחת שלי והיא חוזרת אלי אבל אני לא רוצה לעשות לה את זה כי אני לא חושב להתחתן בשנים הקרובות אני עצוב ואני גם מאוד מקנה ואפילו עצבני ומתוסכל ואני מפחד שאני עושה טעות (כי בכל זאות היא בחורה יפה חכמה טובה) ומצד שני אני פוחד שלא ירצו אותי בקצרה את חושבת שיום אחד זה כבר לא יפריע לי? (היינו רגילים לדבר כל יום בטלפון ולהפגש אבל עכשיו אנכנו לא מדברים וזה קשההה לי) מה עלי לעשות בשביל שזה יעבור

שלום לך,

מאד ג'נטלמני מצידך שאתה מתחשב בה ומוכן לשחרר אותה, ולא מחזיק אותה על "אש קטנה" רק לשם הצרכים האנוכיים שלך.

קשה לדעת מה יהיה בעתיד. מה גם שאיני מכירה אותך, ואני לא יודעת עד כמה אתה נוטה להאחז בעבר ולהצטער על מעשייך. תשתדל להמשיך הלאה, בבטחון ובאופטימיות.

אני מאמינה שצריך לקבל החלטות מתוך אמת פנימית עמוקה, ולא מתוך פחד, קינאה, רכושנות או חוסר בטחון. הקשב עמוק לליבך ועשה את הדבר הנכון.

ובינתיים, זכור "אין דבר שלם יותר מלב שבור"

בהצלחה בהמשך ובאהבה