לא יודעת לאן לפנות

שלום אפרת

את נשמעת מאוד במצוקה, ואני מתנצלת שלא עניתי קודם.

נשמע שכרגע את זקוקה למישהו שיבין אותך, ושמצוקתך אמיתית למרות שיש לך תפקיד טוב ואת אמורה להיות מרוצה. המסגרת הצבאית לא מתאימה לכולם, ןלא תמיד כל בני ה 18, בשלים להתמודד איתה באותו אופן. גם אלו שפחות בשלים, יכולים לסגור את פער הבשלות ולהצליח בחייים, כך שכדאי שהכל עוד פתוח.
הרבה פעמים שהזהות לא ממש מגובשת יש תחושה שהמסגרת הצבאית מוחקת את האינדיבידואליות, וחונקת את העצמי.

אנ מציעה לך לפנות לקבן, או לטיפול מחוץ לצבא, כדי להרגיש מובנת ולעשות סדר, ולהחליט איזה מחירים את יכולה לשלם כעת בצבא ואיזה לא. להזכירך יש גם מסגרת של שרות לאומי ופתרונות אחרים שיכולים לא לפגוע בנורמטיביות של תרומה למדינה, וגם להוריד את רמת המצוקה שבה את נמצאת.

בהצלחה

בדיוק.קלעת בדיוק למה שאני מרגישה.

זה הבעיה ,אני לא יודעת איזה עוד אופציות יש לי.
איך אני יכולה לנטוש את הצבא ולעבור לשירות לאומי,אני לא יודעת.
אני אצטרך לצאת מהצבא על נפשי?ואז לא יהיה לי עתיד.
ואם אני אשאר בצבא....אני לא יודעת מה יקרה...אני אשתגע עוד יותר..
ככה או ככה אני מופסדת,למה לי להמשיך לחיות בכלל?

זהו,אני רוצה למות,אם רק היה לי את האומץ.
ככה יהיה יותר טוב לכולם.אמא שלי תפסיק לסבול ואני לא אצטרך לעבור את הגהנום הזה,גם ככה כולם נרתעים ממני.

היום הברזתי מהצבא ואני לא יודעת איזה השלכות יהיו לזה,אני מפחדת.אני לא רוצה לחיות יותר,באמת לא.

תראי המצב שאת מתארת הוא מאוד מוכר, גם אני בצבא הרגשתי את הרגשות האלה
"לשים שוב את המדים האלה?" לא יכולתי היה לי קשה, בשלב כלשהו כבר התחלתי "להתמרד " -לא להתגלח ולא לעמוד בחוקים שהצבא הציב לי, הרגשתי כל כך רע כל בוקר שקמתי
גם כשהייתי בבית הרגשתי רע כי כבר ראיתי איך אני חוזר לשם
רציתי לצאת מהצבא אז נגשתי לתהליך המקובל- קב"ן.
כאשר שוחחתי איתו הרגשתי כאילו הוא באמת מבין אותי והוא ביקש שאתן עוד צ'אנס ושהוא ינסה לעזור לי לצאת מזה ורשם לי ויפאקס XR נגד דיכאון ובמקביל המשכנו להפגש פעם בשבוע
לא רק שטפלתי בבעיות שלי בדרך הזאת מה שבאזרחות היה עולה הרבה יותר גם סיימתי שרות צבאי ואני גאה בעצמי
הייתי מציע לך לפנות לקב"ן ולשוחח איתו