למה אני כזו

היי ,אני בחורה בת 20 ,אדם מאוד שאפתן ופרפקטציוניסט ,בשל העובדה הזו אני חושבת שאני מביאה את עצמי הרבה פעמים למצבי סבל תמיד אני רוצה להיות במקום הרשון להיות הכי יפה והכי רזה להצליח תמיד בהכל לרצות את כולם ,אני כל הזמן מצפה שיתנו לי פידבקים ,תמיד אני בודקת בצבא שעבדתי הכי הרבה ואם לא אני מעמיסה על עצמי ,אנ יגם עובדת במכירה ואני באטרף כל הזמן שאני המכור הכי הרבה ושאף אחד לא יעקוף אותי ,כשאני רואה בחורה יפה אני פשוט דנה עם עצמי מי יותר יפה או מי יותר רזה ,קשה לי עם זה שמשהי תהיה יותר יפה ממני אני כל הזמן רוצה שיחמיאו לי שאני יפה ואם כמ ימים לא החמיאו לי אז אני מתחילה לחשוב שאולי התכערתי ,אני כל הזמן חוששת לעשות שינויים שמא החברה לא תאהב ,בנוסף לכל זה אני אפשר לומר קצת בולימית מדי פעם מקיאה וכשזה קורה אני מרגישה צורך לפצות את כל העולם כאילו חטאתי כלפי האנושות ,בשבילי מחמאות זה כמו אוויר לנשימה זה אוכל בשבילי אני יכולה להיות האדם הכי מאושר בעולם ברגע שאומרים לי שאני יפה או חכמה ,זהו למרות כל החשיבה שלי אני אחרי הכל גם חכמה יש לי ממוצע בגרויות מאוד גבוה וגם בביה"ס תמיד השוויתי עם אחרים למי יש ציונים יותר גבוהים ומי הכי חרוץ ,אני סך הכל בת 20 ומאז שאני זוכרת את עצמי התחלתי לתכנן לעצמי את העתיד במה העבוד מה אקנה מה אעשה ומה אלמד ,אני הרבה פעמים יושבת וחושבת על פתרונות קלים להשגת כסף דרכים אפשריות להצלחה ועוד ועוד ,אין לי פשוט מעצור ,אולי מי שרואה אותי מהצד אומר סופרוומן שיש לה הכל הבעיה היא שכשאני לא מצליחה או לא משיגה או שיש משהי יפה ממני בסביבה אז אני נכנסת לדכאונות וחרדות וממש מתחילה להסתגר ,אני קוראת לעצמי עוף מוזר חסר מעצורים ,כאילו נראה לי שאני שונה מאחרים כי אני לא יודעת להנות מהדברים הקטנים ולכן הרבה אנשים אומרים לי שאני נשמעת מבוגרת בהרבה מהגיל שלי והאירוניה פה שעוד אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה ,אז ממה זה נובע יצד אפשר לטפל בזה ולהשים לזה סטופ פשוט אנאף פעם לא מסתפקת ואומרת די תמיד נראה לי שאפשר להשיג עוד ועוד