מאוהבת באקס

הי נטע,

אני מבינה לליבך. לא עבר זמן רב מאז הרומן הסוער שהיה לכם. הוא המשיך הלאה, ואילו את נשארת קשורה ומקנאה. זה שהוא משאיר אותך על "אש קטנה" מטלטל אותך ומקשה לקרר את רגשותייך.

כרגע הכאב גדול. קבלי את כאבך וסלחי לעצמך, השתדלי לא לשפוט או להעניש את עצמך.

נסי לעבור כל יום בפני עצמו. קחי לך פסק זמן מהידידות עם הבחור, אם את מסוגלת, והשקיעי זמן בדברים שיחזקו אותך וימלאו אותך: בילוי עם חברות, פעילויות שונות. עשי דברים שמרימים לך את הבטחון ומזכירים לך כמה את שווה. אל תוותרי על טיפוח עצמי, חיצוני ופנימי.

אולי זה זמן להיפתח לקשר חדש, בדרך שלך, משהו שירגש וישכיח.

דברי הרבה עם חברות. למדי מאחרות שהתגברו על פרידות קשות.

זכרי כי האהבה עושה "אידאליזציה" לבן הזוג, הוא בסך הכל בן אדם רגיל, עם יתרונות וחסרונות כמו כל אחד אחר. הזמן יעזור לגלות את זה.

האמיני בעצמך, בחיים, ובסיכוי הטוב לחוות שוב חיבור ואהבה. מה שצריך לקרות יקרה בזמן הנכון לו, מכל משבר אפשר להתחזק, נסי לגלות את הדרך שלך לצמוח מתוך המצב הקשה.


שנה טובה, ומלאת אהבה

ביום יום אני בסדר, כל אני בסביבת אנשים לא מרגישה בכלל בדיכאון
צוחקת עם אנשים , בעבודה או ביציאות
הבעיה היא שאני פתאום לבד, או פתאום רואה תמונה שלו בפייסבוק

קשה לי לנתק אותו לגמרי
קשה לי לראות שיחה ממנו ולא לענות, לא לדבר איתו לפחות פעם ביומיים
לא מסוגלת לדבר איתו בטלפון ולא להתייחס
כי כל כך מעניין ומסקרן אותי מה עובר עליו
מה הוא עשה באותו יום, עם מי הוא נפגש
זה מגיע למצב שאני בטוחה שזה אובססיה
יש לנו המון חברים משותפים
גם לו נורא חשוב לדעת דברים עלי ואני יודעת שהוא נורא מסוקרן לגבי היום היום שלי
בגלל זה שאנחנו מדברים בטלפון
זה תמיד שיחות ארוכות
וקשה לי לסיים אותם
לפני הרומן ואחרי הרומן הוא החבר הכי טוב שלי
פשוט חבר, שמדברים על סתם דברים
ובזמן האחרון אני מאבדת אותו גם בתור חבר
איך אפשר לנתק חבר מהחיים שלך? איך אני עושה את זה?

??

הי נטע,

אני מבינה מאד לליבך. פועלים בך כוחות מנוגדים. מצד אחד יש רצון לשמור מרחק, לתת ללב לנוח, להתאחות ולהתאושש. מצד שני, החבר יקר לך, את רגילה לנוכחותו בחיים שלך, אוהבת לדבר איתו, ותשומת הלב נותנת לך תחושת ערך ושמחה. קשה איתו ובלתי אפשרי בלעדיו..

רק את תוכלי לקבוע לעצמך את המינונים, בין קירבה ומרחק, בין הנאה מהחברות לבין הכאב על סיום השלב הרומנטי, בין לתת לו חופש לבין לקנא לו עד כלות.

הזמן עוזר למצוא את האיזונים, ומחליש את העוצמות. לפעמים לוקח ה ר ב ה זמן, אבל בסוף זה נרגע, ומופיעה דמות חדשה להתאהב בה.

אני מצטערת שאני לא יכולה לייעץ יותר. אולי תתיעצי עם אנשים שמכירים אותך יותר טוב, אולי תשמעי מנסיונם של אחרים. אם תמשיכי לסבול מאד, גם עזרה מקצועית היא אפשרות טובה.

שנה טובה!

איך מבדילים בין אהבה לאובסיסיה?
איך מבדלים בין רצון תמים להיות עם מישהו לבין קנאה מטורפת?
איך יודעים מתי להניח לעבר במקומו ולוותר?
איך מפסיקים להיפגע מכל דבר קטן?