ילד מבוגר שחי עם הוריו

שלום שמרית

באמת קשה לצפות מהצד כשרור לך שהורייך לא נוהגים נכון ושני הצדדים משמרים תלות הדדית וקשיי פרידה.
נראה שאחיך מתקשה לנהל חיים עצמאים, אך התלות בהורים היא תוצאה של קשיים עמוקים יותר (כאלו שגם מפריעים לו למצוא בת זוג). זה יכול להיות קשור בחרדות, ערך עצמי נמוך וכו' . כך שגם אם את הכי צודקת בעולם, ההיגיוןלא ממש יוכל לעבוד פה. מה שאת יכולה זה לנסות לראות את המצוקה של שני הצדדים ואת הקושי, ולא רק את ההתנהגות המעצבנת, וכך לכעוס פחות.
בנוסף כך תןכלי להיות יותר אמפטית לקשיים וזו כרגע העזרה היחידה שאת יכולה לעזור.

בהצלחה

ונורא מפריע לי שהם לא פותרים את הבעיה... אני ממש פוחדת שהמצב יחמיר עוד יותר ממה שהוא, בזמן שידיי כבולות. כמובן שאני מבינה את האח וגם את ההורים, אבל ההבנה לא מקלה על המצב...

איך אפשר לראות את זה מהצד ולא לעשות כלום?

שלום שמרית
הייתי בחופשה ורק היום ראיתי את תגובתך.
אין ספק שזה קשה מכעיס מכאיב ומקומם לראות את משפחתך בתסבוכת שלא מקדמת אף אחד. אין לי ספק שהרצון שלך למעורבות נובע מאכפתיות ודאגה. אבל קחי בחשבון שנורא קשה להשתנות, ולצאת מתלות כזו. זה תהליך שיקח הרבה זמן ובכל שאת יש התקדמות קטנה. אולי יהיה לך קל יותר אם תראי זאת כמצב שמזכיר נכה שצריך להתחיל תהליך שיקום. לאחיך יש כנראה קשיים רגשיים והואלא יכול להשתנות להפוך עצמאי גם אן הוא רוצה בעצמו.
את יכולה לעודד את השינוי שכבר נעשה, להציע הצעות לשינויים קטנים הדרגתיים ולהוריד את רמת הציפיות. וכן ימשיך להיות לך קשה לראות זאת, ועל זה תצטרכי לעבוד עם עצמך.