שאלה על העיניים בנושא פסיכולוגי

האם כאשר אדם מביט לאדם אחר בעיניים ומתבונן יש חיבור בלתי מוסבר כזה שמפחיד ומרתיע וישר גורם עוד פעם לעבור למצב "טייס - אוטומטי" ולהמשיך רק לראות אנשים ולא באמת להסתכל עליהם?

או בקיצור, האם העיניים הם אכן מפתח לנשמה כמו שטוענים, אני אישית טוען שראיתי הילה מסביב לחברה שלי כאשר היא ביקשה ממני להתמודד גם עם עצמי במראה ולהתבונן לעצמי בתוך עיניי וגם להתבונן לתוך עינייה,
האם הדבר גורם לי לתת חלק ממני לאנשים? האם אני שולט בכך?
אני רק בן 18 ואני מסוקרן מאד מן העולם הזה כולם קוראים לי ילד, אני יקבל תשובות או שהזמן יעשה את שלו?