מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אמא מבוגרת ללא רצון לחיותמיקה10/10/2009
שלום. לפני כשנתיים אבי ז"ל נפטר לאחר מחלה ארוכה. אמי (כיום בת 72) טיפלה בו במסירות כל אותה תקופה. מאז שאבי נפטר היא מתנהגת באופן שמראה שאין לה רצון לחיות: כמעט ואינה יוצאת מהבית, (היא גם סובלת מאוסטיאופורוזיס - שמקשה על התנועה שלה) לא מעוניינת בשום דבר מהנה, אוכלת מעט מאוד, נוסעת איתנו, לבתים של ילדיה, רק כאשר אנו לוחצים עליה. מסכימה לקבל טיפול רפואי כלשהו רק אם אנו מנדנדים לה. כאשר אנו מציעים לה הצעה כלשהי שעשויה לשפר את הרגשתה הנפשית (כגון: צפייה בטלוויזיה, קריאת ספר) היא כועסת ואומרת שהיא זקנה מדי ולא מעניין אותה כלום. הדבר היחיד ש"מחזיק" אותה הוא השמירה של כשעה ביום של הנכד בן ה-9 הקרוב. שאלתי היא כיצד אנו (ילדיה) יכולים לעזור לה לשנות את השקפתה ואת אורח חייה? מכיוון שהיא שומרת מצוות, ייתכן שדעה/רעיון דתי או מצווה כלשהי יסייעו? יש למישהו רעיון כלשהו? תודה רבה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה לאמא
רוני פרישוף12/10/2009הי מיקה,
נשמע שאמא סובלת מתקופת אבל מתמשכת על לכתו של אביך, וכך חווה התרוקנות של חייה מתוכן ומשמעות.
אני מתרשמת שאמא שואבת את עיקר הסיפוק והמשמעות בחייה מעזרה לאחרים. לכן, לא מעניינות אותה כרגע פעילויות שהן "מהנות" (הדוניסטיות). אולי אפשר בעדינות לכוון אותה לעזור בעוד תחומים, מעבר לשמירה על הנכד. בגלל מצבה הנפשי, היא לא תיזום בעצמה פעילות כזו, אך יש סיכוי שתגיב בחיוב אם יבקשו ממנה.
למשל, לעזור למשפחה במצוקה, או לבקר בבית של ניצולת שואה באזור מגוריה (יש עמותות שעוזרות ב"שידוך" ובהכוונה להתנדבות). אולי דרך בית הכנסת ניתן לזהות צורך בעזרה, במקום או בקהילה. כאשר היא מבקרת אתכם, רצוי לבקש ממנה עזרה במטלות בית עפ"י העדפתה (ובודאי לא "לחסוך לה מאמץ" כפי שילדים רבים עושים בטעות וגורמים להורים להרגיש כמו נטל מיותר).
אל תחוו את יחסה כדחייה, והמשיכו לגלות התעניינות ותמיכה. וכאמור, אל תהססו לבקש עזרה בתחומים שמתאימים לה.
כמובן, גם טיפול מקצועי, נפשי ותרופתי יוכלו לשפר את מצבה.
בעניין הדת, אינני מתמצאת, אולי מישהו אחר יוכל לתרום.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם שמרנים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

