עצובה

אני מבינה מעומק הלב את המצב בו את נמצאת.
באופן אישי, גם אני עברתי מצב בו אבא שלי פוטר מהעבודה, והרגשתי שהכבוד שלו נפגע במשהו. האגו. אבל אצלנו האמונה חיזקה את כולנו, כי אנחנו אנשים מאמינים. איכשהו אבא שלי הצליח לחזור למעגל העבודה אחרי הרבה שנים בהם הוא חיפש עבודה. ואחרי כמה שנים פיטרו אותו שוב אבל הוא קיבל את זה באמונה גדולה ולא נשבר. במקום זה הוא עוזר לאמא בעבודות הבית והבישול, מטפל בתינוקת של אחותי ונהנה מכל דקה איתה, ולומד תורה בשעות הפנאי.

לכל איש ואישה ובמיוחד לגברים יש אגו. זה משהו שבגינו האדם מעריך את עצמו כשווה וכמוכשר, ובלי התחושה הזאת מאוד קשה לגברים (וגם לנשים, אולי) לשרוד את החיים. בדרך כלל הפרנסה, הכבוד , המעמד והכסף הם הדברים שגורמים לאנשים להרגיש עליונים, שווים, מוצלחים ומוכשרים. וכאשר אלו נעלמים אז נשאר האדם ריק עם תחושה של ריקניות גדולה. אני יכולה להבין מה עובר על אבא שלך.

אני מאחלת לאבא שלך שיחזור לעצמו, וילמד לראות את הטוב שבכל דבר, ולהעריך את מה שיש לו, את זה שיש לו בריאות וחבל לאבד גם אותה עכשיו... ואת כל מה שעדיין נשאר.
לעיתים צריך לעבוד על עצמנו כדי להתעלות ולראות את החצי כוס המלאה. ולהודות על כך.
לראות בכל מצב את הטוב שבו. להגיד : אולי זה נסיון. אני בטוח שהכל לטובה. עכשיו יהיה לי יותר זמן עם המשפחה שלי. עם התינוקת. עכשיו יהיה לאמא יותר קל בעבודות הבית כי אני אעזור לה.

בנוסף,
אני גם מבינה מאוד את המצב שלך.
את זקוקה לאבא בריא וחזק, כי זה נותן לך בטחון.
ילדים ונוער מרגישים ביטחון עצמי כאשר הם יודעים שיש להם הורים שניתן לבטוח בהם.
לעומת זאת, כאשר ההורים שבורים והילדים מרגישים שאי אפשר לסמוך על ההורים, הם מאבדים את הבטחון העצמי שלהם, בדומה לילד שאין לו מי שיגן עליו, ולכן גם לו קשה להגן על עצמו.

אולי ניתן לשוחח עם אבא שלך ולהסביר לו שאת זקוקה לו ולתחושת הבטחון שהוא נתן לך עד כה?
אולי לשוחח על כך עם אמא?
בדרך כלל, כאשר הורה במצוקה מבין שהמצוקה שלו מקשה על הילדים שלו ועל שאר בני המשפחה, יותר קל לעודד אותו לשנות דפוסי התנהגות שליליים ואף ללכת לטפול בעת הצורך.

מקווה שעזרתי לך, ולו במעט -
טלי.

אני מבינה מעומק הלב את המצב בו את נמצאת.
באופן אישי, גם אני עברתי מצב בו אבא שלי פוטר מהעבודה, והרגשתי שהכבוד שלו נפגע במשהו. האגו. אבל אצלנו האמונה חיזקה את כולנו, כי אנחנו אנשים מאמינים. איכשהו אבא שלי הצליח לחזור למעגל העבודה אחרי הרבה שנים בהם הוא חיפש עבודה. ואחרי כמה שנים פיטרו אותו שוב אבל הוא קיבל את זה באמונה גדולה ולא נשבר. במקום זה הוא עוזר לאמא בעבודות הבית והבישול, מטפל בתינוקת של אחותי ונהנה מכל דקה איתה, ולומד תורה בשעות הפנאי.

לכל איש ואישה ובמיוחד לגברים יש אגו. זה משהו שבגינו האדם מעריך את עצמו כשווה וכמוכשר, ובלי התחושה הזאת מאוד קשה לגברים (וגם לנשים, אולי) לשרוד את החיים. בדרך כלל הפרנסה, הכבוד , המעמד והכסף הם הדברים שגורמים לאנשים להרגיש עליונים, שווים, מוצלחים ומוכשרים. וכאשר אלו נעלמים אז נשאר האדם ריק עם תחושה של ריקניות גדולה. אני יכולה להבין מה עובר על אבא שלך.

אני מאחלת לאבא שלך שיחזור לעצמו, וילמד לראות את הטוב שבכל דבר, ולהעריך את מה שיש לו, את זה שיש לו בריאות וחבל לאבד גם אותה עכשיו... ואת כל מה שעדיין נשאר.
לעיתים צריך לעבוד על עצמנו כדי להתעלות ולראות את החצי כוס המלאה. ולהודות על כך.
לראות בכל מצב את הטוב שבו. להגיד : אולי זה נסיון. אני בטוח שהכל לטובה. עכשיו יהיה לי יותר זמן עם המשפחה שלי. עם התינוקת. עכשיו יהיה לאמא יותר קל בעבודות הבית כי אני אעזור לה.

בנוסף,
אני גם מבינה מאוד את המצב שלך.
את זקוקה לאבא בריא וחזק, כי זה נותן לך בטחון.
ילדים ונוער מרגישים ביטחון עצמי כאשר הם יודעים שיש להם הורים שניתן לבטוח בהם.
לעומת זאת, כאשר ההורים שבורים והילדים מרגישים שאי אפשר לסמוך על ההורים, הם מאבדים את הבטחון העצמי שלהם, בדומה לילד שאין לו מי שיגן עליו, ולכן גם לו קשה להגן על עצמו.

אולי ניתן לשוחח עם אבא שלך ולהסביר לו שאת זקוקה לו ולתחושת הבטחון שהוא נתן לך עד כה?
אולי לשוחח על כך עם אמא?
בדרך כלל, כאשר הורה במצוקה מבין שהמצוקה שלו מקשה על הילדים שלו ועל שאר בני המשפחה, יותר קל לעודד אותו לשנות דפוסי התנהגות שליליים ואף ללכת לטפול בעת הצורך.

מקווה שעזרתי לך, ולו במעט -
טלי.

את כ"כ צודקת במה שכתבת לגביי התחשות בטחון שיש הורים חזקים שנותנים בטחון אין ספק
ממש קלעת
וזה ממש ככה מ אז שהכל קרה אני מאוד מנסה לחזק את עצמי אבל מאוד קשה לי איתו
יש אוירת דכאון בבית.
לפני שבוע בדיוק שכתבתי כאן התפרצתי בבכי מטורף לא יכולתי עוד והלכתי לאמא
ושפכתי את כל הגועל החוצה
היא פתאום נותנת לי יותר תשומת לב וכיף לי...
גם ככה אני לא יודעת מה יש לי לאחרונה אני מרגישה לבד קצת
וכמו ילדה שזקוקה לתשומת לב מאמא ואבא..
וזה עזר ה רגשתי גם הקלה מאוד אחרי זה.....היא אמרה לי שהוא כזה ויש לו בעיות עם עצמו ושאני לא אתייחס
יש הררגשה שהיא אמרה לו משהו כי הוא מתייחס טיפה אחרת אבל זה ממש באופן זמני.
מקווה לטוב...
רוצה כבר לפרוח ושתיהיה לי תחושת בטחון,שארגיש שיש לצידי דמות גברית
אם זה מאבא או מבן זוג...כי פתאום שאבא ככה אני מרגישה שיש תחומים שאני צריכה דמות גברים ואין לי

הי הילה,

אני מצטרפת במאה אחוז לתמיכתה ולעצותיה הנבונות של טלי.

אכן קשה לראות אבא, שתמיד היה משענת לבית, נהייה חלש ומלא רחמים עצמיים. הוא גם לא פנוי אלייך, ולך קשה להכיל את היפוך התפקידים שהתרחש בבית.

אני מאחלת לאביך ולמשפחה שתתחזקו, ושהבטחון הכלכלי והנפשי יחזור לביתכם.

לצד זה, נראה שהמשימה שלך היום היא לחזק את עצמך, וללמוד להפוך להיות עצמאית ומשענת לעצמך. יתכן שהגיע הזמן לפרוח מהקן ולנסות לגור לבד, לפרנס את עצמך ולמצוא לך עיסוק ומקצוע מתגמלים. כל עוד היית "קטינה" ההורים היו לך גב, ותמכו בך כלכלית ורגשית. היום את בגיל מתאים להפחית את התלות בהם, ולהיפרד מהשפעתם הרגשית החזקה עלייך. נסי להקטין את האימפקט של ההורים, ולחזק חברויות עם בני גילך וזוגיות, אם יש.

כדאי גם לדבר עם אבא. אם הוא ישמע ממך דברים ישירים ורגישים, הוא יבין שעדיין צריכים אותו, זה יזיז אצלו משהו ואפילו יחזק אותו!

בהצלחה!

ומילה אחרונה לליה, אני מבינה שהערתך באה מתוך כוונה טובה, ובינתיים קיבלת גם תשובה לשאלה שהעלית. אך לחץ מהסוג הזה לא תורם, אלא רק גורע. אני מבקשת להמתין למענה בסבלנות. תגובות מזרזות לא ייענו.