משו מוזר..

אני עכשיו בן 18 עוד חודש מתגייס.. אני לא רוצה להשמע דביל
אבל מכיתה ז אני וכללל החברים כמעט היינו מתכתבים בתוכנת מחשב שנקראת מירק
אני לא יודע עד כמה אני יכול להסביר לכם את התוכנה ואיך היא בנויה אבל היינו יושבים עליה יום יום
היה לנו את החדרים שלנו והיינו שם איזה 100 אנשים ומעלה.. כל החברים מכל האזורים של העיר.. התוכנה שהכי עזררה לשמור על קשר... עכשיו סיימנו יב ועם הזמן בחודשים האחרונים כשחברים התגייסו וכו.. החדר התחיל להתרוקן .. עכשיו הגענו למצב שהחדר עם 9 10 ילדים ואני מרגיש שפשוט אני לא יכול להתנתק מהתוכנה הזאת .. היא הפכה לחלק חשוב מהדברים שאני עושה על המחשב.. כל פעם שאני גולש אני מסתכל לשם כל כמה דקות... עכשיו אני יודע שתוך כמה זמן לא יהיה לי מה לחפש שם ואני אצא .. אבל כל העניין הזה של התוכנה מכניס אותי למה זה עצבות .. אני לא יודע זה נשמע לי מטומטם להתבאס מדבר כזה .. אבל אני מרגיש ממש כאב עם זה.. כאב שבאלי לבכות .. עוד מעט כל החברים התגייסו ולא תהיה תתוכנה ואני מרגיש כאילו ממש חסר לי משו..
מה אפשר להגיד על דבר כזה אני סתום קצת ? זה טבעי ויעבור ? מה זה:[ חבל שאני לא יכול להסביר את התופעה של התוכנה שהיינו ממש מתכתבים שם שעות ספורות מהיום.. אבל בכל זאת אני חייב לשמוע על זה דעה מקצועית:|