דואגת מאוד לבתי

שלום רב,
אני פונה אליכם בתקווה לקבל הכוונה לאן לפנות ומי יכול לעזור בנושא שמטריד אותי ומדיר שינה מעיני. בתי, בת 18 בדיוק, אובחנה בילדותה כילדה עם בעיות של קשב וריכוז (המשפט שמתחיל את סיכום האבחון: " התנהלות מעט פסיבית הימנעותית ורגרסיבית..."). הפסיכולוגית שאבחנה אותה ציינה בפני כי בתי"תפגר" בהתפתחותה הנפשית ואכן זה מה שאנו חווים כיום. בתי עם בעייה של השמנת יתר חריגה ביותר למרות מאמצינו כהורים במהלך 6 השנים האחרונות אינה עושה שום מאמץ או עוזרת לנו לעזור לה בנושא משקל היתר. אין לה שום שאיפות או תוכניות לעתיד. בסיום לימודיה בחטיבת הביניים המליצה היועצת להעבירה לבי"ס ברמה נמוכה יותר כיוון שלא עשתה שום דבר בכיתה. ילדה שקטה ולא מפריעה אולם ללא יכולת להבין את הנילמד וגם אם קלטה משהו תשובותיה היו ברמת תלמיד כיתה ד' או ה'.
היא לא מתענינת בשום נושא אקטואליה, מעולם לא קראה עיתון (אנו מנויים כבר שנים) או צפתה בחדשות בטלויזיה. היא לא יודעת לשוחח על שום נושא ובכל פנייה אליה לבירור או בקשה להבהרה מתקבלת תשובה קבועה "לא יודעת". הנעורים שלה הולכים לאיבוד מול העיניים שלנו ואנו אובדי עצות.
אני לא יודעת אם מה שאני מחפשת הינו בר טיפול, חשוב לי שבתי תתפתח נפשית, תלמד לקבל את עצמה ולהגביר בה את הבטחון העצמי. אני רוצה שתהיה לי נערה בת 18 בבית.
במפגש עם פסיכולוגית בבי"ח תל השומר (במסגרת בדיקת אופציה לניתוח לקיצור קיבה) היא המליצה להפנות אותה לטיפול נפשי דרך יועצת בי"ס, או עובדת סוציאלית ואני רוצה לדעת מי הגורם שבאמת יכול לעזור.
אני מתנצלת על הארכה בפנייה אולם ניסיתי לקצר כמה שיכולתי ועדיין אני מרגישה שלא הצלחתי להעביר את הבעיתיות.
אודה לכם על תשומת הלב ולתשובתכם.
בברכה,
אמא דואגת