פגם עורי גנטי מדכא מאוד דחוף..

עד שתקבלי תשובה מקצועית מרופא, בינתיים אנסה לעודד אותך בכך שגם לי יש את הבעיה הנוראית הזו, מרגישה ממש כמוך אך אני עליתי על פתרונות קלים שיכולים למזער את המראה. לדוגמא- שיזוף בשמש- אבל שיזוף של ממש ללכת כמה פעמים לים ולהשתזף חזק חזק- הנקודות פשוט נעלמות! כמובן שהן חוזרות לאחר שהשיזוף יורד, אבל לפחות לחודש חודשיים תוכלי ללכת עם קצר. אל תתיאשי, אני חוקרת כל יום את המחלה הזו הלכתי לכמה רופאי עור ונראה שלאף אחד אין פתרון אמיתי אבל יש אתר רשמי באנגלית, תרשמי keratosis pilaris ב google ותקראי שם על אלפי חולים במחלת העור הזו ועל הפתרונות הקלים שלהם.. רק לעידוד קל-כשהייתי בהריון זה עבר לי לגמרי! וחזר מיד אחר כך, אז כנראה שיש משהו שכן יגרום לזה לעבור, עוד לא עליתי על מה אבל אולי זה שתיה מרובה? כי כמות הנוזלים בהריון מוגברת מאוד- אז תנסי. בקיצור אל תתיאשי, בסוף נמצא פתרון

שלום אלמונית,

אני מבינה מאד לליבך. צריך המון כוחות, אומץ וקבלה עצמית כדי להתמודד עם הבעייה, ולא ברור לך איך ומאיפה מגייסים כל כך הרבה משאבים.

כבר קיבלת כאן עצה ראשונית טובה מגולשת אוהדת. גם אני קראתי שהתופעה נפוצה, וניתנת להקלה בדרכים שונות. קראתי גם שהתופעה נרגעת עם חלוף השנים, וכך אני מקווה שיהיה גם אצלך.

אני בטוחה שברור לך, שהמלחמה שלך היא לא על מצב עורך, אלא בעיקר על זכותך המלאה לחוש אהבה עצמית ולזכות באהבת אמת, למרות הסימפטום שממנו את סובלת. את אדם שלם וראוי, עולם ומלואו, עם עולם פנימי, מחשבות ורגשות, עם אהבה ומיניות, ואני בטוחה שהרבה יופי פנימי, וגם חיצוני. מי שיראה את כל זאת, מי שתאפשרי לו להקרב ולגעת, אין לי ספק שיתגבר על הרתיעה הראשונית (בהנחה שהיא חייבת להיות כזו?) ויסתגל למצב.

רצוי שתמצאי לך מורה דרך רוחני (זה יכול להיות פסיכולוג, איש דת, איש רוח או כל דמות חכמה אחרת בעלת שאר רוח וחזון), שתעזור לך לתת משמעות לסבל ולחזק את רוחך. כאשר אנשים נותנים משמעות לצרות שלהם, הם יכולים לצמוח ולהתפתח מהם, ולהתחבר בקשרי חברות ואהבה עם הדומים להם.

דרך פורומים באינטרנט את יכולה לקבל הרבה הד וחיזוקים לאישיות שלך בלי החלק הפיזי. שם תוכלי לקבל עצה ותמיכה מאנשים שסובלים מבעייה דומה, ואולי כך גם להכיר פרטנר.

אם הדכאון קשה ועמיד, את יכולה להעזר בטיפול תרופתי אנטי-דכאוני. אולי הרגעה סימפטומית של המתח והדכאון תביא להטבה קלה במצב העור.

כל טוב לך ובהצלחה!

תודה לכן ..
כבר ניסיתי את כל הדרכי םשהוזכרו
מרופאי עור ומומחי עור פרופסורים למיניהם
תרופות משחות מורי דרך..שיזוף שגם לא עוזר לי ועד שעזרתי אומץ ללכת כמה פעמים לים גם זה היה לי מאוד קשה טיפולי לייזר שגם לא עוזרים לי כמעט
כל הפורומים למיניהם
כבר ניסיתי כל דרך אפשרית...וזה לא עובר..
וזה לא קשור לתזונה ככה שאי ןקשר בין שתייה מרובה לרמו תשגם על זה אני מקפידה ועל כל הטיפים למיניהם..
וההרגשה לא משתפרת היא רק הולכת ומתדרדרת..
כל פעם שאני רואה משיהי עם עור חלק אני רק מריגהש כיאל והועלם הזה לא פייר ואם רק היה לי עור חלק...רק קצת...
אני חלשה ואין לי ביטחון עצמי ואני לא מצליחה להתגבר על זה..כשמעירים לי על זה אני ישר נמלאת דמעות בעיניים ואני לא יכולה לקבל את זה...אני מרגישהש אני לעולם לא יהיה עם מישהו...והבטחון העצמי הנמוך שלי עוד יותר גורם לזה..איך אני יכולה לשפר אות ובנסיבות כאלה..אני מרגישה ככ רע..כל הקיץ כל החברותצ שלי מסתובבות עם מכנסיים קצרים וחצאיו תקצרות וגופיות ובגדים חשופים ואני באה עם מכנסי ג'ינס ארוכי םבקביעו תכדי ששום חלק בגוף שלי לא ייחשף חס וחלילה וחולה עם שרוולים לפחות עד המרפק כדי שלא יראו לי את הזרועות...אני מרגישה פשו נורא.בעיקר בקיץ

אבל אני החלטתי שלא לתת לזה לגמור לי את החיים.. האם את רואה את עצמך ללא בן זוג ועם מכנסיים ארוכים גם בגיל 50? אם באמת הלכת לים, בטח ראית בחורות שמנות, מלאות ורידים, צלקות, סימני מתיחה ועוד.. והם לא שמות על אף אחד ונהנות! קל לדבר מהצד גם לי זה קשה, אבל אני החלטתי שאני כן הולכת לים ונהנית, אני עושה את זה רק עם חברה טובה שמודעת לבעיה, אז נכון אני לא אלך עם כל החבר'ה.. אבל שזופה אני אצא ולא אכפת לי מי רואה אותי כי הוא בטח לא יזכור אותי. הבעיה היחידה שלך היא הביטחון העצמי- עליו את צריכה לעבוד. תאהבי את עצמך, אין לך ברירה. ואם חס וחלילה היית נכה? ואם היו לך נמשים חזקים ומטורפים על כל הגוף גם בפנים זה היה עדיף? תגידי תודה שזו הבעיה ולא משהו אחר.. אולי זה איזשהו סימן בשבילך, אולי את לא צריכה ללכת חשוף. אבל מנסיון אני חייבת להגיד לך שאם את רוצה למצוא בן זוג, את חייבת לאהוב את עצמך לא משנה איך את נראית. תחשבי מה היית אומרת לבת שלך במצבך וכך תנהגי (דרך אגב זה תורשתי..). אני עד היום ביחסים אינטימיים עם בעלי בחושך בלבד.. זה מפריע לי מאוד וזה מפריע גם לו, אבל לפחות אני יודעת שגם אם הוא יראה.. לא אכפת לי הוא לא יעזוב אותי בגלל זה. לכי מנקודת התחלה שאת יפה וחכמה ומלאה בתכונות טובות שהעור זה דבר אחרון שצריך להפריע לך. אחרי שה"אחד" יכיר אותך ויתאהב בך, תאמיני לי- זה לא יפריע לו. יש דברים הרבה יותר גרועים, תתנחמי בזה. דרך אגב- לגבי השמש, האם אי פעם "נשרפת"? כי לי זה עובר רק שאני ממש ממש שזופה, הנקודות כאילו נכנסות פנימה. לגבי ההערות של אנשים- הדבר היחיד שהוציא אותי מזה הוא שאני בעצמי צחקתי על זה וככה לא נתתי להם זמן לרכל עלי. ז"א- חברה עוברת ואומרת "אוי מסכנה! מה קרה לך בעור?" מוכר לא? הכי מעליב בעולם.. התשובה של פעם הייתה- לא יודעת אולי אני אלרגית למשהו... היום אני עונה "כן זה העור הדפוק שלי.. מה לעשות נדפקתי" ברגע שאת מודה בזה, החברה שוכחת מזה.. וזהו במשפט הזה זה נגמר. בקיצור אני שוב חוזרת שבהריון זה עבר לי- ז"א שיש משהו ששונה בהריון שמשפיע על העור שכשאת לא בהריון- חסר לך או שיש לך עודף ממנו. אני עדין מנסה לחקור ולראות מה זה.. בואי נקווה שנצליח. ותחשבי חיובי, תחשבי כמה את יפה העור זה הבעיה שמתמודדים איתה בסוף. בהצלחה!

אנונימית,

תגובתך הגיעה מאד מהר, וחוסמת כל אפשרות להגיע אלייך ולהושיט יד ("ניסיתי כבר הכל").

גישה כזו לא תקל עלייך, ועלולה להרחיק ממך אנשים שאוהבים אותך, מאמינים בך ורוצים לחזק אותך.

אני מקווה שעזרתה הכנה והגדולה של "גם סובלת" תורמת לך, ובהמשך תמצאי עזרה מקצועית או רוחנית שתקדם אותך.

ול"גם סובלת", נראה שהצלחת להשיג המון בחיים שלך, גם פנימית (בטחון ואהבה עצמית) וגם חיצונית. הלואי שתמשיכי להתפתח, ושאהבתכם תראה אור (תרתי משמע).

הרעיון להשתזף בעוצמה הוא בעייתי מאד. השמש מסוכנת. אני מכירה אישית אנשים שחלו בסרטן עור בגלל חשיפה מופרזת לשמש, וזו מחלה קשה. בנוסף, העור החשוף לשמש מזדקן מהר יותר ומקבל פגעים אחרים. אנא שמרי על עצמך! שום דבר לא שווה סיכון בריאותך.

השמש אבל כשיש בעיה עורית כמו שלנו והיא משפיעה על מצב הרוח הביטחון העצמי אנחנו נהיות עיוורות ומוכנות לעשות הכל.. זו הבעיה. המון תודה על העידוד. ואני מאוד מקווה שסוף סוף מישהו גאון יעלה על תרופה לבעיה כי הוא ירוויח מלא כסף (40% מאוכלוסיית העולם סובלת מזה), ובינתיים נמשיך להסתכל על הדברים הטובים שיש בנו.

אין מילים. פשוט נוראי. צריך ללמוד לחיות עם זה. אם מישהו הצליח שיספר לי איך. מוכנה לעשות הכל כדי שזה יעלם.