מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בדידות, ייאוש וחוסר תוחלתצאלה19/01/2010
שלום,
אני אישה בת 44, רווקה, עם הורים מבוגרים ואח נשוי ללא ילדים.
מאז שנות העשרה אני מוצפת חרדות גדולות- חברתיות ואחרות, המשולבות בתחושת דכאון ועצבות. עברתי מסלול חיים די שגרתי כלפי חוץ - צבא, תואר אקדמי ועבודה יציבה בעשר השנים האחרונות בה אני די מוערכת - כשכל הזמן אני נאבקת להסתיר את קשיי החברתיים ואת תחושת הבושה הגדולה והנחיתות שאני חשה כלפי גופי, שכן אני שמנה מאוד. נסיונות עם גברים היו לי מועטים ולא חוויתי מערכת יחסים יציבה ונמשכת אלא רק רגעים חטופים של היכרויות עם גברים שלא התאימו לי מכל מיני סיבות. לטיפול שיחתי ותרופתי הגעתי די מאוחר - בגיל 36 - ולמעט עזרה מסויימת שמצאתי בתרופות נוגדות חרדה דכאון (שגם הן לא ממש מצליחות למגר את התחושות הקשות) לא מצאתי מזור בשיחות שניהלתי עם שלושה מטפלים שונים, בהם אחד בכיר ומפורסם, שגם הוא, כמו גברים רבים אחרים, בחר לעזוב את הבית בגיל 50 ולהתחיל את חייו מחדש עם בת 30...
אני בודדה מאוד (חברה אחת בקושי), חסרת תקווה להכיר בן זוג, וילדים וודאי כבר לא יהיו לי. נסיונות ההיכרות המועטים שיש מאכזבים, מועדים לכשלון שכן מבחינת גברים רבים אני "פסולה להיכרות" בגלל גילי, משקלי, חוסר נסיוני ועוד. לא ממש בא לי לנסות להכיר קשיש בן 60...כך שמעגל הבדידות נמשך ונמשך, ללא תוחלת.
אני מרגישה כמו חולה סרטן שנגזר דינו למות בייסורים, תוך צפייה במשפחות העולזות שמסביב.
גם אם התיאור מוגזם אולי, זו בדיוק התחושה שתוקפת אותי מדי חג או שבת, כאשר אני צופה בערגה אל הבתים המוארים הערוכים לסעודה משפחתית, או כשאני מאזינה לחוויות של חברותיי לעבודה. למעןהאמת, קצתי בחיי ואין לי עניין בכלום. איך שורדים חיים כל כך ריקים?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מזדהה למרות עבר שונה
מירית19/01/2010אני בת 33 ומרגישה בדיוק את מה שאת מרגישה למרות שהייתי כל חיי בקשרים ארוכים וכייפיים. עברתי פרידה קשה רגשית שנמשכה חודשים ארוכים וגם אני מרגישה היום שאף גבר ששווה משהו לא יסתכל עליי כי אני כבר מבוגרת. שהגילאים שעליי לשאוף לצאת איתם הם בני 40 ומעלה והמבחר שיש באתרי היכרויות מאד לא אטרקטיבי. אני מרגישה שכבר לא אצליח להכיר לעולם ולא אהיה שוב בזוגיות.
אני מרגישה שמנה ומעוכה ושהבדידות גורמת לי להראות לא אטרקטיבית או משדרת נואשות ולכן מרחיקה ממני אנשים. חברות יש לי מעט מאד ורובן מגדלות זאטוטים כך שאת רב הזמן אני מבלה לבד בבית. מה שגם אני מובטלת ובכלל הכל נהיה עוד יותר שחור.
לאחר מספר שבועות של דכאון, החלטתי ללכת לטיפול ומחר אני מתחילה מפגש ראשון. כמו כן אני בהחלט שוקלת לבקש מרופא משפחה כדורים נגד דכאון כי החורף מקשה עליי עוד יותר ואני בוכה כל היום וכל הלילה והיסטרית ממצבי ברגעים שאני לא בוכה.לא בעלת נטיות אובדניות אבל מרגישה חסרת תוחלת.
אני יכולה להגיד לך דבר אחד מהנסיון שלי, להכיר בדייטים לגביי זה אף פעם לא עבד, אבל אני מכירה הרבה זוגות, חברות שלי כולן התחתנו מדייטים, בנות דודות שלי וכמעט כל מי שאני מכירה, היו לי 3 בני זוג רציניים של כשלוש ארבע שנים כל אחד ותמיד הכרתי אותם או במקום עבודה או בלימודים. כלומר מה שאני מנסה להגיד זה שכשהנסיבות מחייבות אותך להיות עם מישהו אז יותר טבעי להכיר ואם יש התאמה אז מגיעה התאהבות שיכולה להתפתח לקשר מדהים. לצערי הקשרים שהייתי בהם קרסו ברגעי מבחן ומשבר והחלטתי שאני מעדיפה לחתוך עכשיו מאשר לסבול כל חיי וחתכתי גם כשאהבתי מאד. בפעם האחרונה עזבו אותי למרות שזה לטובה כי זו הייתה עלולה להיות זוגיות מאד לא בריאה אבל עדיין כשעוזבים אותך למרות ההגיון הבריא הרגש מאד נפגע וקשה להשתקם מכך.
אני ממליצה לך להירשם ללימודים עם אנשים בני גילך, במכללות בלימודי תואר שני יש אנשים רבים בגילך ואם לא לימודים אז קורסים של כמה מפגשים, קבוצות לימוד יזומות, טיולים לפנויים פנויות בגילאים שלך וכו'.
את צריכה להימצא במסגרת שבה תוכלי להכיר אנשים לאורך זמן ולא בדייטים אולי גם לך כמו לי קשה ללמוד לאהוב מישהו וזה צריך להעשות מהכרות מעמיקה.
בנוגע לכך שאין לך נסיון אני חושבת שטיפול ממוקד יכול לעזור לך להתכונן לקשר זוגי וללוות אותך במהלכו. כאלו בחורות אני מכירה באופן אישי, שהתאהבו בגיל מאוחר ומעולם לא היו בזוגיות לפני כן ולא ידעו איך לקיים קשר ולכן החלו טיפול אשר מלווה אותן גם לאחר נישואין ולידות וזה מאד עוזר להן.
וכן, אני פוגשת לא מעט זוגות שהתאהבו גם בגילאים מאוחרים מכל הסוגים ומכל המינים והם ביחד שנים ומעידים על מערכות יחסים טובות.
מקווה שנצא מהבדידות. רק שתדעי שיש כאן רבים כמוך שנמצאים במצב דומה ומרגישים שהעולם קורס עליהם. אבל אני מאמינה שצריך להילחם בזה ולא להתמסר למצב.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

