ערב טוב

רק הערה , אבלך זה יותר האהרה לעצמי .
נכון כתבתי משהו \על אימא שלי משהו כמו היא לא תחליט עליי ?
אז זה נשמע לי , כמו אחת שגיל ההתבגרות מדבר מגרונה .
טוב אני מעל גיל 29 . השאלה השניה שלי היא , איך אני עוזרת לעצמי ,לצאת מהמב שבו אני שרויה?
אני הולכת לעבודה , ישנה ,לאחר מכן ויושבת על המחשב עד הערב !!!
לא מנקה את הבית, לא מבשלת, ובנוסף , המביך מכול הוא שבעלת הבית דפקה לי עכשיו על הדלת,
ושאלה מה עם השכר דירה .
לא שילמתי לה מה1 לחודש , היום ה10 נורא לא נעים לי ממנה .
אני צריכה להתכוננן לשני מבחנים , , ולהגיש עבודבה שהדחייה שלה מהמרצה , כבר עברה מזמן את תוקפה . ואין לי כוח!!! לא כוח פיזי ,אלה כוח נפשי .
מה לעשוץ

מה זו שאלה כול כך קשה שדורשת התעלמות?
מצד אחד לא הייתי רוצה להכריח אף אחד לענות לי אם הוא לא נעוניין.
מצד שני חוסר יחס גם קצת מעליב לא ?
טוב אם מתחשק לכם , אשמח אם תתנו לי עצה , ואם לא מתחשק, אז גם טוב ,תודה .
רק היה יותר נעים לי אם ההיתן כותבות לי , אנו לא יודעות מה לענות לך .
תודה ויום טוב

שלום יעל
אכן לקח קצת זמן לענות, ושוב עולה פגיעותך ואכן בצדק, אימך שאמורה לתמוך בך ולחזקך מעליבה אותך ופוגעת בך. בכל מקרה את לא היחידה שלא הספיקו לענות לה וצר לי על כך.
אינני יודעת אם זה נכון לספר לאימך, אך נראה לי שחשוב שלא תתביישי בעצמך ובמעשייך.
יחסים עם אימך נשמעים קשים ומרוכבים, ומשפיעים מאד על חייך, אולי גם על הדיכאון.
לא ברור כמה זמן את לוקחת תרופות ואם זה משפיע, בכל אופן הטיפול יהיה הרבה יותר יעיל ביחד עם שיחות. אם את סטודנטית פני למרכז התמיכה והייעוץ שם יש טיפולים מוזלים.
עבודדה פנימית והתחזקות יעזרו לך להמשיך בחייך בדרך בונה ויעילה יותר, אימך שלך נראה לא מסוגלת לחזק אותך, וכדאי להכיר בכך, להשלים ולהמשיך בחייך.
בהצלחה