גיל ההתבגרות - מעודכן

אני מצטערת פתחתי 2 שיחות פשוט בשיחה הקודמת היו לי הרבה מילים עם שגיאות שאי אפשר היה להבין אותם.

היי , כתבתי כאן כמה פעמים ואני שוב צריכה עזרה , אני בת 15 ואני כבר מתה לסיים את התקופה המאוד מעצבנת הזאת שנקראת גיל ההתבגרות , אני כל הזמן משווה את עצמי לאחרים , וכל פעם נכנסת לדכאון וקינאה כשיש מישהי שיש לה בית יותר גדול משלי למשל ,אני תמיד מנסה להיות מישהי שאני לא , אני מחכה אנשים . אני ממש סגורה ואנשים שלא מכירים אותי יחשבו שאני סנובית [אני ממש לא זה פשוט כמו חומה ששומרת עליי] ושנה הבאה אני צריכה לעבור בית ספר שזה כניראה יהיה ממש סיוט בישבילי בגלל שאני שונאת וממש לא מסתדרת עם התחלות חדשות / אנשים חדשים , אני מאוד מודעת לעצמי ואם אני חושבת שאני לא יצליח משהו או מנסה פעם אחת ולא מצליחה אני לא אנסה שוב , לפעמים אני ממש שונאת את עצמי אני מרגישה חלולה שאין לי נושאים לדיבור , אני מאוד משקיעה במראה החיצוני שלי וכניראה בגלל זה חושבים שאני זאת שאפשר לדבר איתה רק על בגדים ואיפור וכל השטויות האלה . קל לי יותר לשנוא אנשים מאשר לאהוב , ליהיות עצובה מאשר שמחה , אני ממש לא זוכרת את הפעם האחרונה שחיבקתי את אמא שלי שלא לדבר על אבא שלי שאותו אני שונאת וממש מקווה שהוא ואמא שלי יתגרשו [אבל לזה יש סיבה שאני לא אפרט] אני תמיד לחוצה או עצבנית ואני לא יודעת למה , בבית אני הכי לא כמו שאני בחוץ , ולפעמים יש לי טיקים שהתחיו להלחיץ אותי ממש אני מרגישה את האצבע/רגל/יד זזים ואני תופסת אתם עד שזה יפסק , אני יודעת שזה בגלל עצבים או לחץ אבל אני לא יודעת למה אני כל כך לחוצה , בבקשה תעזרו לי !
ואל תפנו אותי לעזרה מקצועית !