אני צריכה עצה...

שלום לך

נשמע שיש לך קושי עם קשר יותר קרוב ואינטימי. את חוששת מה יגלו עלייך, וכנראה את בעצמך לא חושבת על עצמך דברים טובים, והדימוי העצמי שלך פגוע. לעיתים אנשים נמצאים בקונפליקט , מחד הם מאוד רוצי ק/ר ואידך הם מאוד מפחדים ממנו מכל מיני סיבות, חלקן קשורות במה שכתבת, אבל גם מתוך חששש מביקרת מדחיייה וכו'
מהתרשמותי יש לך קושי משמעותי ביחסים בין אישיים, שילווה אותך גם בהמשך אם לא תטפלי בהם. נשמע מדבריים שאת סובלת מכך, וחבל.
טיפול פסיכולגי יכול מאוד לסיע לך לשקם את הערך העצמי ולפחד פחות מקרבה ואינטימיות.

בהצלחה

האמת היא שאני לא חושבת שיש לי קושי ביחסים בינאישיים אני דווקא כן יכולה להצליח
הבעיה היא שאני חוששת ומפחדת להתאכזב וזה גורם כנראה להישאר בבית ופחות ליזום מפגשים וכו'... זה שהערך העצמי שלי פגוע זה בטוח.. משהו לא יושב לי טוב.

יכול להיות שזה יתרום לי למשהו הטיפול אבל מאוד קשה לי להאמין היה לי חשוב להתייעץ
בנוסף המפגשים יקרים ואין לי אפשרות לממן את זה. טוב שיש פורום כזה.

אני מפחדת שזה ייפגע בעתיד. אני מפחדת שמשהו אצלי לא בסדר. יש בי את החוסר ביטחון הזה בכל דבר ....
אוף...אני אגיד לך לפעמים כשאין לי חיבור עם אנשים אז... אני מאשימה את עצמי. שאולי אני משעממת מידי או משהו בסגנון. ולאחרונה התחלתי להבין שבעצם אני זו שיכולה לא להתחבר לאותו בנאדם. הבעיה היא... שאני מוצאת את עצמי לא מתחברת להרבה אנשים וזה גורם לי לתהיות בנוגע לעצמי....

שלום
טיפול בחינם יש במרפאות לבריאות הנפש ומוזל בקופות החולים.

בהצלחה

ההתייחסות של אמא שלך נשמעת מאוד מתסכלת. במקום לעודד אותך היא מבקרת אותך על הקשיים שלך. נסי לראות את זה כבעיה שלה ולא שלך.
אני מציעה לך לבדוק בצעדים קטנים את החששות הגדולים שלך. את אומרת שיש לך חברות להתקשר אליהן אבל אף אחת מהן לא חברה טובה.. אנשים לא שומרים על קשר עם מישהו שהם לא מחבבים. יכול להיות שאת זאת שיוצרת את הריחוק והן יושבות מהצד השני ולא מבינות למה את שומרת על דיסטנס. חברות כאלו הן נקודת התחלה טובה. הן כבר שם, הן בטח רוצות בטובתך ולא יפגעו בך (תקני אותי אם אני טועה) ואת יכולה לעשות עליהן ניסויים- לנסות לשתף קצת יותר ממה שנדמה לך שמעניין אותן, להציע מפגשים גם אם נדמה לך שזה לא רצוי, בטח תופתעי לטובה. וגם אם לא יצאו מזה חברויות נפש, לפחות תוכלי לראות שזה לא בגללך וזה יחזק אותך.

ההתייחסות של אמא שלך נשמעת מאוד מתסכלת. במקום לעודד אותך היא מבקרת אותך על הקשיים שלך. נסי לראות את זה כבעיה שלה ולא שלך.
אני מציעה לך לבדוק בצעדים קטנים את החששות הגדולים שלך. את אומרת שיש לך חברות להתקשר אליהן אבל אף אחת מהן לא חברה טובה.. אנשים לא שומרים על קשר עם מישהו שהם לא מחבבים. יכול להיות שאת זאת שיוצרת את הריחוק והן יושבות מהצד השני ולא מבינות למה את שומרת על דיסטנס. חברות כאלו הן נקודת התחלה טובה. הן כבר שם, הן בטח רוצות בטובתך ולא יפגעו בך (תקני אותי אם אני טועה) ואת יכולה לעשות עליהן ניסויים- לנסות לשתף קצת יותר ממה שנדמה לך שמעניין אותן, להציע מפגשים גם אם נדמה לך שזה לא רצוי, בטח תופתעי לטובה. וגם אם לא יצאו מזה חברויות נפש, לפחות תוכלי לראות שזה לא בגללך וזה יחזק אותך.