פחדים,דאגות ומה לא..

טוב בגלל שזה פורום אני אשתדל לא להרחיב יותר מידי..
אני חיילת משוחררת בת 21 ומאז ומתמיד הייתי ביישנית..
זה לפעמים אפילו מפתיע (שלא לומר מדהים) אותי כל פעם מחדש..
למשל אם אני עולה לאוטובוס ונאלצת לשבת במושבים הנגדיים (כלומר שאני מול הנוסעים) אני מיד חושבת שמסתכלים עליי ואני נתקפת במבוכה..אולי אני לא מראה את זה אבל אני יודעת שאני משתנה וזה מספיק בשביל להרוס לי את היום..
או כשאני יוצאת עם חברים לפאבים וכאלה אז יש לי כל מיני מצבים שאני לא ממש מתנהגת בחופשיות כשיש המון אנשים מסביבי..היו הרבה מיקרים שאנשים חשבו שאני סנובית כי לא דיברתי כל כך אבל הם לא יודעים שאני פשוט לא "אני" כשיש מסביבי הרבה אנשים..
וזה לא אמור להיות ככה..אני בסך הכל צעירה וזה לא שאני לא רוצה לבלות וכל זה אבל יש בי חוסר ביטחון שהוא Over..
שלא נדבר למשל על עבודה..כל החברות שלי הסתדרו בעבודות תותחיות של מכירות ושכר מעולה וזה לא שאני לא יודעת לדבר ..נהפוך הוא אני מאוד טובה בדיבורים ואני בטוחה שאני יכולה להיות נגיד מוכרת טובה אבל משהו עוצר בעדי מלהתקדם ולפתח את עצמי..
אחותי דיילת אויר ואני מאוד רוצה גם לנסות להתקבל אבל יש מבחנים של דינמיקה קבוצתית ואני מפחדת לפתוח את הפה מול אנשים אז עוד להשתתף במבחנים כאלה??
הדבר שהכי מדכא אותי זה שאפילו חברה שלי שהיא גם פחות או יותר ביישנית כמוני אפילו היא הצליחה להתקדם והיו מצבים שהיא היתה הרבה יותר ביישנית ממני..
זה ממש מתסכל אותי כי אני יודעת שאני יכולה!!
מישהו פעם הציע לי ללכת לשיעורי משחק או ריקוד כי זה אמור לשחרר ..אבל אני לא יודעת אם זה באמת יעזור..כאילו שיעורי משחק? אני? זה קצת הצחיק אותי..
איך מתגברים על חוסר בטחון כזה והאם אתה חושב שעם הזמן זה יעבור? או שזה נראה לך משהו שמצריך טיפול רציני?..