דיכאון קליני או תלות?

שלום לך,

לא מזמן הגבתי לבעייה שהעלית, והסכמתי שאכן פיתחת תלות לא בריאה בחברתך.

עדיף שתאספי כוחות לצמצם את פניותייך אליה, כדי שלא תחווי דחייה קשה מצידה.

איבחון של מצבך הנפשי יכול לעשות רק איש מקצוע. באמצעות ראיון קליני מקיף ניתן יהיה לקבוע האם מדובר בדכאון, בתגובה פוסט-טראומטית או בקושי אישיותי.

כל טוב

רוני,
פניתי לעזרה מקצועית, למרות הקושי...הפסיכולוגית אמרה שאם יהיה צורך אני יכולה להתקשר אליה במקום לחברה האם לא אצור תלות בה? כיצד אדע זאת?
תודה.

שלום לך,

עשית צעד נכון, כל הכבוד לך שהתגברת על המכשולים. זהו צעד אמיץ וראשון בדרך הנכונה.

הצעתה של המטפלת היא מאד נדיבה ולא שגרתית. בדרך כלל מטפלים מקפידים על גבולות. גם ביניכן ,מן הסתם, יהיה דיבור על האיזון הנכון בין מענה טוב לצרכים הרגשיים שלך, לבין גבולות טובים שיאפשרו לך להתחזק ולא לפתח בה תלות חריפה.

נושא התלות (או ההיפך שלו, קושי להיות בקשר) הוא נושא מרכזי בכל טיפול. פיתחי בגילוי לב את הנושא, שהוא בעצם מה שהביא אותך לטיפול. תפקידה לעזור לך לזהות תלות, לווסת אותה, להפיק ממנה את הרווח, ולצמצם את המחיר.

בהצלחה

תודה רבה על העזרה, המטפלת אמרה שאם תיווצר תלות נתיר אותה, האם הכרחי לצור בה תלות?
גם אם אני זקוקה לתמיכה כרגע, איזו תשובה זו? האם לשאול אותה על כך או פשוט להעביר לה הכל ולסמוך עליה? בפגישה דברתי והיא בעיקר הקשיבה והכל היה אנפורמטיבי ללא רגש, לא רוצה לצור בה תלות ולכן אולי יהיה קשה לי לדבר ממש על הרגשות שלי, מה עליי לעשות? האם כן לבטוח בה שתציב גבולות, כי כשאני במצב משברי אני מאוד תובענית, לפי דברי החברה מהעבודה.

טוב שהעלית את הנושא בפני המטפלת. מן הסתם הוא יחזור ויעובד מזויות שונות.

בכל קשר יש יתרונות וחסרונות. נסי להתמקד בחצי הכוס המלאה, ואני בטוחה שתרוויחי הרבה מאד.

מכאן ואילך אולי עדיף שתפני את שאלותייך ולבטייך למטפלת. אני חוששת שהתערבות שלנו בטיפולים עלולה להזיק יותר מאשר להועיל..

תהני מהמסע, וחג שמח!