חיה בעבר

שלום,
אני יכולה להעיד על עצמי שאני שופטת את עצמי ולפעמים מלקה את עצמי על טעויות שעשיתי מעבר להיגיון (זמן רב לאחר המקרה).
אני מוצאת את עצמי כמעט יום יום חושבת על העבר ובעיקר על בני זוג שהיו לי. אני לא מצליחה להרפות ממנו ואף חשה כאב בכל פעם שנודע לי משהו חדש עליהם. יש בי איזשהו כעס על כך ששכחו אותי, המשיכו הלאה, לא חושבים עליי אפילו ואותי זה לא עוזב.
אני לא יכולה להגיד שזה נובע מאהבה שאני חשה כלפיהם, למעשה אין לי ממש הסבר לכך...
מה שאני מנסה לשאול זה- איך שוכחים את העבר ומפסיקים לחיות אותו? איך מרפים ומפסיקים לחשוב ולנתח? איך מפסיקים להרגיש צביטות בלב?
תודה!