מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חרדת נטישה כלפי האבאמיכל06/04/2010
רוני שלום
אני אמא לתינוק בן 8 חודשים שלאחרונה החל להראות חרדת נטישה אך באופן מפתיע דווקא כלפי האבא וזאת בניגוד לרוב המאמרים שקראתי שבד"כ תינוקות מפתחים חרדת נטישה קודם כל כלפי האמא. כמובן שזה מעורר אצלי הרבה רגשי אשמה שמא אני אינני משקיעה בו מספיק כמו אבא שלו ואולי אני עושה משהו לא נכון. אני ארחיב ואספר שאכן האבא הוא אבא מאד מעורב מהרגע הראשון שהתינוק נולד, הוא שותף מלא , קשוב באופן טוטאלי לצרכים של התינוק ולעיתים אף לא כ"כ מאפשר לי לגשת אליו כשהתינוק בוכה או נמצא באיזושהי מצוקה, אני כמובן מניחה שמכאן מגיעה הקשרותו החזקה יותר כלפי האבא אך עדיין אשמח לשמוע אם יש משהו שאני יכולה לעשות או האם בכלל זהו שלב טבעי בהתפתחותו
תודה
מיכל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חרדת נטישה
רוני פרישוף06/04/2010הי מיכל,
אם בנך מתפתח באופן תקין, הוא ילד חיוני ותקשורתי, ויש לך קשר טוב איתו, לא נראה לי שיש כל סיבה לדאגה. לא ברור של מי חרדות הנטישה.. של התינוק או שלך.. (-:
אפשר לתת לתופעה פירוש הפוך, כלומר, שאיתך הוא מרגיש יותר בטוח, ולא חושש כאשר את נעלמת לפרק זמן. כמובן שלא נדע מהו הפירוש ה"נכון" ובכלל עדיף להמעיט ככל האפשר בפירושים, בחרדות וברגשי אשם.
יש תקופות שילד יותר קשור לאחד מהוריו, זה טבעי, נורמלי, ומשתנה. לא כדאי לקחת ללב, כי זה רק יעמיס על הילד ועל המשפחה. מצד שני, חשוב לא לתפוס מרחק, ולהמשיך להיות בקשר קרוב ורגיש.
בכל מקרה רצוי שתהייה תקשורת טובה בינך לבין בעלך בכל הקשור להורות, חלוקת תפקידים, תקוות וחששות. אם משהו מפריע לך, או היית רוצה אחרת, דברי איתו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

