חוסר היגיינה, ניקיון וסדר אצל בת 17

שלום לך,

את מתארת מצב קשה ובלתי נסבל עבור כל המשפחה, ואני בטוחה שגם עבור אחותך.

אחריות ההורים להפעיל סמכות, לחנך ולשים גבולות לילדים. נשמע שלאמא "אין מילה" אצל אחותך, והיא איבדה את תפקידה כגורם סמכות אחראי. עודדי את אמא לקורא ספרים על "סמכות הורית", ואולי ללכת להתייעצות מקצועית כיצד לכוון ולחנך את אחותך.

מכיון שניסית לדבר עם אחותך "בטוב וברע" וכלום לא הועיל, לא נראה שיש טעם להמשיך לשוחח איתה בעניין ספציפי זה, ובודאי חבל לריב.

יתכן שהתנהגותה "יושבת" על משהו אחר, שעליו כן אפשר לדבר. למשל, אולי זה ביטוי של מצוקה נפשית כלשהי. הרבה אנשים שמרגישים רע עם עצמם מסיבה כזו או אחרת נוטים להזנחה פיזית, וכך מבטאים מצוקה וקוראים לעזרה. אולי היא מרגישה מקופחת, כועסת, מקנאה, אולי יש לה קשיי התארגנות (כמו הפרעת קשב), אולי היא חסרת בטחון במראה החיצוני שלה וככה מטשטשת את זה....

נסי להתקרב אליה ולהתעניין בעולמה. שדרי לה שאת אוהבת אותה, למרות שאת כועסת על ההתנהגות הזו. אולי אם היא תחוש קירבה נפשית אלייך, יהיה לה יותר רצון לשפר את האווירה וללכת לקראתך.

בהצלחה