מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- צריכה עזרהההה.16/04/2010
שלום,
אני ממש לא יודעת מאיפה להתחיל כי אני אפילו לא מבינה מה קורה לי. זה פשוט התחיל ממחשבה שלילית אחת שיצרה שרשרת מחשבות שליליות שגרמה לי לדימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון.
אני לא אתחיל לתאר הכל אלא רק מה שמפריע לי מאוד בזמן האחרון.
אני פשוט מרגישה שאני כבר לא שמחה ולא נהנת כמו בעבר אין לי סיפוק מהמון דברים שחשבתי שרציתי וכשהגיעו אני לא נהנת מהם.ואם כבר כשמגיעים דברים טובים,ויש הנאה קטנה,אני חושבת לעצמי בטח עוד רגע כל זה ייגמר ואני אחזור למצב המדוכדך שבו אני רגילה להיות.אני כל פעם מנסה לעשות שינוי ואז יש פתאום משהו שאני נותנת לו להשפיע עליי ואני חוזרת לנק' התחלה.
בזמן האחרון אני בוכה הרבה ואפילו מכלום(אף פעם לא הייתי בנ אדם רגיש),אני מרגישה שאני לא מצחיקה את האנשים שאיתם אני נמצאת ולא גורמת להם עניין בי ,שאין לי שום נושאי שיחה מעניינים כיפיות וקליות כמו שהיה לי ,ושלא מכבדים ומעריכים אותי-כי זה בעצם מה שאני עושה לעצמי,כשאני בקבוצה עם אנשים אני שותקת ומנסה להתבודד וחושבת שאין לי מה להגיד ואם כן אז לא יתייחסו,אין לי כוח לאנשים-זה לא היה ככה תמיד הייתי המרכז וגורמת לכולם להשתלב גם אם לא מכירים ומפתחת שיחה. כל הזמן המחשבות הללו מהדהדות אצלי בראש ומונעות ממני להשתחרר ולהינות.
אני אציין שלא היה שום מקרה חריג שגרם לי להיות ככה ,והייתי אדם מאוד שמח עם חוש הומור ,בטחון ותמיד היו סביבי אנשים..
אני יודעת שאני הכנסתי את עצמי למצב הזה רק ממחשבות שליליות ולא נכונות והייתי הולכת לרפלקסולגית וקואצ'רית במשך תקופה שזה עזר לזמן מה אבל כל פעם הייתי חוזרת לנק' ההתחלה.
אבל עכשיו זה כבר שיא ואני לא יודעת אם יש משהו שיכול לעזור במצב הזה..אני רוצה לחזור להיות אני כמו פעם...
אני ממש לא מבינה מה עובר עליי וצריכה עזרה.!!!אני לא יודעת למי לפנות במיוחד כשאני אדם שלא משתפת אף אחד ולא פתוחה בנושא ומנסה להתמודד בעצמי...
מה עובר עליי מה אני צריכה לעשות?????????
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עזרה דחופה
יפעת קלוש יגל16/04/2010שלום לך
את במצוקה רבה, ותחושה של מדרון חלקלק, שגם אם את מצליחה לטפס קצת, את מדרדרת חזרה.
מעניין לדעת אם זו רק הרגשה סובייקטיבית שלך או שגם אחרים אומרם לך שהשתנית.
קשה לי לאמר לך בדיוק מה קורה לך, את מדברת על כמעט שיונוי באישיות, ולא רק מצב דיכאוני, שיכול לגרום לירידה במוטיבציה בעניין שמחה וכו'.
אין לי ספק שאת צריכה לללכת לקבל אבחנה ועזרה מתאימה, אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
את כן מקבלת עזרה, אך לא כזו שיכולה לעזור לך, אז מה עלייך לעשות, לפנות בדחיפות!
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

