האם יש סיכוי לאהבה?

שקצת נכנסת לפינה במחשבות שלך. אולי לא הכל כל כך נורא אצל בעלך? לפעמים שאנחנו נכנסים לגלים בים, הזרם לוקח אותנו לחוף, ועד שהמים לא מפסיקים לסחוף אותנו, אנחנו נסחפים עם הזרם.

בקקיצור, מה שרציתי להבהיר באנלוגיה המשונה הזאת זה שנראה לי שהחשיבה שלך מאוד ממוקדת, אבל מפספסת את השולייים ואת התמונה הרחבה, שבה בעלך לפני כמה שנים בכלל נראה לך טיפוס סבבה. תני לדברים קצת לשקוע ותסתכלי על כל מהצד, אולי תדברי עם איזה חברה שמכירה אותו ואתכם, שתוכל להגיד לך, וואלה יש לו צדדים מגניבים גם.

וחוצמזה, תמיד אפשר לדבר אתו - לא צריך לדבר אתו על הכל, רק על חלק מהדברים - ולקבל פידבקים לדברים שממש מפריעים לך. נראה לי שאני יכול רק לעודד אותך - אחרי הזמנים הרעים שבהם תחליטי ככה או אחרת בנוגע לנישואים שלך, באה העלייה למעלה...

נראה לי.

תודה לך..
זה די קולע ,מה שכתבת..
לפעמים אני באמת חושבת שאני גם קצת נסחפת-כלומר ברגעים שהוא מגניב ונחמד-

אבל לפעמים הרע עולה על הטוב ואז כ"כ קשה להתנעג על הטוב.... מבין??..

אני קולט אותך, אבל נראה לי שכתבת את הדברים מתוך תסכול גדול.

אני יכול לספר על עצמי (ככה זה, אנשים באים להקשיב ובבסוף מספרים על עצמם...) שהיה לי משבר גדול כזה פעם עם אשתי, עוד לפני שהיינו נשואים. כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה רק שאני חייב לעזוב. ובאמת עזבתי אותה.

נפרדנו לכמה זמן, חזרנו, והדברים עדיין לא היו לי שלמים מבפנים, אבל לאט לאט (לאט) הזוגיות קבלה את הצורה שלה, כמו שרק זוגיות שנמשכת לה מקבלת - והיום הכל זורם כמו שצריך, עם אהבה טובה שמבשילה עם הזמן.

ברור שלא הכל שלם ושתמיד יש מחשבות, למי לא? אבל בגדול, החיים זורמים.
לגבי העניין של התשוקה, אולי אם כל המחשבות הסוערות שלך ישככו מעט, תוכלי מחדש להתאהב בו.

מה את אומרת?

הלוואי..

התגובה שלך ממש מעודדת ומעוררת תקווה-אולי לזה הייתי זקוקה..

האמת-שעם כל הכעסים,אני עדיין לא רואה את עצמי עוזבת אותו,אין לי אומץ לעשות צעד כזה
אולי זה גם לא הפתרון וצריך להמשיך להתמודד כי שום זוגיות לא מושלמת.
פשוט לפעמים נדמה לי שהמצב שלנו כבר כ"כ מתוסבך ומורכב, ולא קל עם התחושה שאני מנסה לבוא לקראתו פי מאה מאשר הוא לקראתי.
מה,כל הגברים כאלו??..אטומים??

כשאתה אומר שהזוגיות הבשילה אתה מתכוון שאחרי שעוברים עוד כמה שנים טובות של משברים וחוויות אז יוצאים מחוזקים? מתאזנים עם הזמן?

תגיד לי אתה איך אני יכולה לתמוך ולקבל בשלוות נפש בעל שלא עובד? שנזרק מעבודה לעבודה בגלל זלזול? מתי,למען השם הוא קצת יתבגר ויהיה פחות מפונק?

הי חני
את הראשונה שיש לי הכבוד לענות לה...

לא ציינת בן כמה הבן או הבת שלכם.
הרבה פעמים, אחרי שנולד תינוק, יש נפילה בזוגיות, גם כי האמא הרבה פעמים יוצרת בועה עם התינוק והאב הטרי מנסה להבין היכן מקומו במשפחה, גם בגלל העיפות והעומס, גם בגלל השינוי במערך המשפחתי - מזוג למשפחה.
שתי עצות קטנות:
כדאי להעזר בהורים ולקחת גם טיים אווט, רק שניכם ביחד, כדי להזכר למה בכלל רציתם להיות זוג
בנוסף, לכל זוג יש קונפליקטים. מה שחשוב ללמוד זה איך ללבן אותם, בסבלנות, בכבוד...
בהצלחה

השאלה אם הקונפליקטים יומיוימיים ומתישים ? גם את זה יש לכל זוג??...

מתוך ניסיון שלך -לרוב הזוגות יש תקופות קשות מאוד של קונפליקטים שמרחיקים אפילו לחודשים??

תודה,סיגל. וברוך בואך לפורום..
חני.

הי חני
לכולם יש קונפליקטים
השאלה היא האם נושאים שטותיים מגיעים לפיצוצים?
האם יש עדין חיבה, הערכה הדדית?
האם אפשר לדבר ביניכם על המצב? האם זה עוזר?

לסיגל

התשובה היא כן כל נושא הכי קטנטן יכול להביא פיצוץ.

הערכה הדדית די מעורפלת מרוב מריבות וקשיים..

וכשמדברים זה לא ממש תמיד מועיל ובעיקר לא לטווח ארוך!

קשה לנו יחד בעיקר לי-מהבוקר עד הלילה...........
ואני רצינית לחלוטין לא מגזימה בכלללל!

חני.

הרבה מחקרים מראים שההתאהבות נמוגה לאחר מס' שנים ואז אם הקשר יציב, תומך ובסיסי, נשארת האהבה.

את צריכה לבדוק עם עצמך ועם בעלך אם בעלך שותף למטלות הבית, אולי את מתוסכלת משום מה מחייך ולא מסופקת בהם ?!, אולי יש כאן מקום לשינוי ?!,

את צריכה לבדוק זאת עם בעלך ועם עצמך ולראות איך את יכולה להכניס תוכן חדש ואיכותי לחייך,
ואני חס וחלילה לא מתכוון לגבר אחר, אלא אולי לעבודה חדשה, חוגים, חברים וכו'...