מה קורה איתי?

הייתי במקום הזה
היתה לי מישהי בראש משהו כמו שנה שפשוט לא יצאה משם, והאבסורד הוא עוד שאני נפרדתי ממנה.
(אח"כ התחרטתי אבל היא כבר היתה תפוסה וגרה עם מישהו ולא רציתי לשגע אותה כי עדיין לא ידעתי מה אני רוצה ממנה. בקיצור החיים שלי היו סרט מבחינה מסויימת במשך הרבה זמן)

מה שחשוב זה להמשיך לחיות. להשקיע במה ובמי שחשוב לך.
אולי תנסה איתה שוב, אולי בגישה שונה, אולי פשוט תעזוב את זה ותחכה להחלמה טבעית; החלטה שלך :)

רק תמשיך לחיות ותשאר בתוך השגרה שלך (ואני יודע שזה הכי קשה שיש במצבים כאלה)
תשתמש בחברים כדי לא לשקוע לבד במחשבות ותהיה פרודוקטיבי ותרגיש טוב לגבי עצמך בגלל זה.

העולם ממשיך להסתובב לא משנה מה יקרה לך
אז תמשיך להיות איתו בתנועה
וחייך
סתם ככה


:)

שלום לך,

אלפי משוררים, סופרים, אמנים, פילוסופים ואנשים מן השורה התחבטו בשאלת האהבה והלב השבור. קטונתי מלייעץ איך להרגיע את ליבך, ולהחזיר את השלום לנפשך.

אהבתי מאד את עצותיו של אוהד. "החלמה טבעית" תתרחש עם הזמן, ובינתיים יש לעבור מיום ליום, בתקווה לתפקד אותו כמו שצריך, ועם הרבה עזרה והישענות על אוהבים, ועל חברתך החדשה.

אני מאמינה שתמיד אפשר למצוא זמן ומשאבים לטיפול, אם צריך. בשרותי היעוץ לסטודנט בודאי יש טיפול מסובסד וזמין בשבילך.

בסיפורך יש גון כפייתי (סליחה על מילה כל כך אפרורית לתאור אהבתך), אולי יעזור טיפול תרופתי אנטי דכאוני, שיש לו השפעה מיטיבה גם על תופעות כפייתיות. התייעץ על כך בפורום פסיכיאטריה.

זאת פעם ראשונה שאתה נופל לבור כנראה , אבל לא אחרונה .
הדרך ארוכה היא ורבה . כולם הולכים בדרך ורק נותר למצא בה משמעות

בכל אופן אם אתה סובל ובדכאון - כדאי טיפול תרופתי
עוד תגיע לפתרונות הרוחניים