ביתי בת 9

שלום לך,

אני מצטערת שהמצב לא הוטב. אם המחנכת לא משפיעה, כדאי לערב גם את היועצת והמנהלת. אולי אפילו כדאי לקיים מפגש הורים.

מאד לא כדאי לעשות צעד אימפולסיבי נקמני, למרות הדחף הגדול, כי זה רק יחזור כבומרנג.

עשי חשבון נפש עמוק מדוע קרה שביתך משכה אש כה קשה. יתכן כי משהו בהתנהלותה החברתית משדר חולשה או דבר אחר, שמושכים תוקפנות. הדבר עלול ללוות אותה במהלך החיים, אנחנו יודעים כמה אנשים יכולים להיות אכזריים, ולכן אם יש לה קושי כלשהו בהתמודדות חברתית כדאי מאד לאבחן ולטפל. התחזקות אישית שלה תשפר את מצבה האישי והחברתי.

אם את שקטה שביתך ילדה נורמטיבית לגמרי, עם כוחות טובים וכישורים חברתיים תקינים, אשר רק נקלעה שלא בטובתה לכיתה גרועה, כדאי לשקול להעביר אותה כיתה או בית ספר.

מנסיוני, אני העברתי את ביתי בגיל 10 לבית ספר אחר עקב כיתה קטסטרופלית (לדעתי, כמובן), והמעבר היה מוצלח והיטיב מאד את המצב.

בהצלחה

רוני שלום
ראשית, תודה על התיחסותך החשובה .
ביתי ילדה נורמטיבית לחלוטין (אני אשת חינוך ויודעת להבחין היטב בילד בעייתי ) כנראה שהן מנצלות את טוב ליבה וכן לפני מספר שנים בגיל 4-5 לערך הערתי לאחת מהן בגן המשחקים לאחר שלא חדלה מלהציק לה ושאלתי אותה " מדוע את מציקה לה"? בצורה עדינה ולא באגריסיביות היא התחילה הפרינססה לבכות ה"מסכנה" ומאז היא ואמה כמובן יצרו את כל הסיטואציה הזאת כאילו ביתי בת של מפלצת ( מול כל בנות הכתה ) ומאז לא מפסיקות להציק ולהסית.
האמיני לי אינני ישנה בלילות וחסרת אונים מול ביתי וכן מלאת רגשי אשמה.

לצערי מרוב כאב לא פעם חשבתי להעבירה בית ספר , לצערי טכנית זה יכביד עליי מאוד אני פוחדת שלא אוכל לעמוד במעמסה כזאת, כאן בית הספר במרחק הליכה( אני מודעת לאנוכיותי, גם במצבים מסוימים שאין מי שיחזיר אותה, היא יכולה לחזור בכוחות עצמה.
רוני ,אם אאלץ להעבירה האם לחכות לסוף השנה ?
תודה לך מקרב לב
אורנית

אנחנו לקראת סוף השנה, לכן נראה לי שאפשר לחכות לשנת הלימודים הבאה כדי לעשות שינוי.

מאידך, אם יש רצון למצוא חברות חדשות לקראת החופש הגדול, אולי כדאי להכיר לה כיתה חדשה כבר עכשיו. בזמנו, כאשר העברתי את ביתי בי"ס, אירגנתי לה יום כיף בכיתה החדשה, וערכנו לכיתה מסיבה בביתנו בחופש הגדול, וכך נוצרו קשרים עוד לפני תחילת השנה.

מדובר בהחלטה חשובה שתשפיע על חיי כולכם, לכן חשוב מאד שלא תסתמכי רק על שיחתנו כאן, אלא תמשיכי להתייעץ עם יועצת בית הספר, ואולי עם אשת מקצוע שתבחן באופן אובייקטיבי את המצב.

לא ציינת אם יש אבא בתמונה, ומה דעתו. בכל מקרה, כדאי שיהיו סביבך דמויות אוהבות, כדי לקבל תמיכה וסיוע נפשי לך ולילדה, וכן מבט ודעה נוספים.

כל טוב לכן!

רוני יקרה
יש אבא בבית פחות דומיננתי ממני , את יודעת יש גברים שולטים ומגלים יותר מעורבות ויש כאלה ש"משאירים"את זה לאמא , הוא כמובן אוהב אותה מאוד , שינינו עובדים קשה לפרנס את ילדינו היקרים וטרודים בבעיות של חיי יום יום .
לצערי מטבע הדברים המצב הנ"ל משפיע עליי הרבה יותר ממנו , הוא טיפוס שקט שמפנים את כאביו ולא משדרם החוצה.
לגביי דמויות אוהבות- לצערי משפחתינו המורחבת קטנה מאוד מאוד ,וסיפרתי זאת לחברה קרובה.
הלוואי שיכולתי להכיר נשים בגילי כלבבי.
תודה
אורנית

רוני יקרה
האם לרשום אותה לקייטנה שאליה נרשמו כל הבנות בכתתה?( לדאבוני שנה שעברה היא סבלה מהן)
מה עליי לעשות??
היא אינה יודעת מה לעשות, כהגיעה היום מביה"ס סיפרה לי ששמעה 2 אימהות מדברות כל הבנות (מלבד ביתי) נרשמו לקיטנה מסויימת
אנא , אני חסרת אונים ועצתך חשובה לי
תודה
אורנית

אורנית יקרה,

אני שומעת את מצוקתך, וגם את תחושת הגורליות בכל החלטה שיש לקבל. את חשה שגורל ביתך מוטל על כף המאזניים וכל האחריות היא על כתפייך. את נתונה בלחץ, ואף חרדה, שמקשים לראות את הדברים בעין צלולה וברגיעה.

נראה לי שתהייה זו טעות מצידי לייעץ לך קונקרטית בשאלה שאת שואלת.

ראשית, אנחנו מכירות מעט מאד, מעל דפי האינטרנט, ואת ביתך איני מכירה כלל. על סמך תמונה כה חלקית קשה לייעץ וגדול הסיכוי לשגות.

שנית, עלייך לחזק את יכולת קבלת ההחלטות שלך ושל כל המערכת המשפחתית שלך. אל תוותרי על תקשורת עם בעלך! הוא אמור להיות "עזר כנגדך" בגידול הילדים, על השמחה והקושי הכרוכים בכך. עמדי על זכותך לחלוק איתו את הקושי והלבטים ולהגיע לתשובה יחד.

חשוב מאד שתתיעצי עם הילדה ותשמעי מה היא רוצה. רצוי שהיא תהייה שותפה מלאה בעיצוב החופש הגדול שלה. עליה ללמוד כבר מגיל צעיר לקבל החלטות, להתמודד עם החלטותיה וללמוד מטעויות ומהצלחות.

אני מאד ממליצה לך להמשיך את תהליך התמיכה וההתייעצות, שאת כה צמאה לו, עם אשת מקצוע בסביבתך. זו יכולה להיות פסיכולוגית פרטנית, מדריכת הורים, מטפלת דידאדית לך ולילדה, מטפלת זוגית/משפחתית לחיזוק התא המשפחתי. העיקר שלא תישארי לבד, ויהיו לך שותפים להמשך הדרך ולאחריות.

המון בהצלחה