זוגיות במשבר

שלום, אני לא ממש יודעת מה לעשות ואיך לאכול את זה... אני נשואה + 2- תינוקת בת חצי שנה ובן 4. כרגע בחופשת לידה ומטפלת בתינוקת. התפטרתי לצורך הטיפול בתינוקת ואני מקבלת דמי אבטלה. כשגיליתי שאני בהריון בעלי לא רצה את התינוקת ובכל הזדמנות אומר לי שאני רציתי אותה וכאילו אני אשמה בכל המצב. אנחנו כל הזמן רבים אפילו על הדברים הקטנים ביותר. אני מרגישה שאני נכנסת לדיכאון ואין לי כבר חשק לעשות שום דבר, מטפלת בילדים ב"אוטומט" רק בגלל שחייבת וכבר קשה לי לחייך ואני בוכה הרבה בזמן האחרון. הוא עובד הרבה שעות ואני צריכה לטפל בילדים ובהחזקת הבית לבד. אין לי עזרה מאף אחד לא כלכלית ולא פיזית. יש לי רק אמא חולה. אני מאוד רוצה להתגרש ממנו בגלל שאני חושבת שהאווירה הזו לא טובה (כל הזמן צעקות) לא לי ולא לילדים. אני מטופלת קבוע בפרידור 1 בגלל משבר שהיה לי בעבר, ובזמן האחרון הוא כל הזמן אומר וצועק לי בכוונה ליד השכנים שהוא התחתן עם משוגעת והוא ממש לא מבין איך עשה את זה. אני ממש מפחדת שבגלל המצב אני אצטרך להגיע לאשפוז. אני מאוד אוהבת את הילדים ומשתדלת להחזיק מעמד בשבילם אבל ממש קשה לי מאוד. עכשיו הוא לוחץ עלי למצוא עבודה של לפחות 8 שעות ביום ואני מנסה להסביר לו שזה לא אפשרי עם כל העבודה שיש לי גם בבית כשהוא לא עוזר בכלום חוץ מלתת כסף להחזקה של הבית וגם זה בפיקוח מתמיד ואמר כשכשאצא לעבוד אם הוא יראה שאני מביאה עזרה מבחוץ הוא יגרש את המנקה מהבית. ברור לי בעצם ואני יודעת שהצעד הנכון הוא להתגרש אבל אני חוששת מהמחויבות הכספית אם אוכל לעמוד בה לבד ובעצם בעיקר מהנטל הכלכלי למרות שאני עובדת כבר מגיל 16 ויש לי מקצוע אני לא מאמינה שאצליח לפרנס את עצמי ושני ילדים לבד. המצב שלי ממש קשה, הוא כל הזמן מאיים שאם נתגרש הוא יצא מהארץ ויסע למדינת מולדתו ולא יכיר בילדים יותר ולא ישלם להם מזונות - הוא לא נולד בארץ. אשמח לעצה.