איך מתמודדים?

שלום מורן,

כמעט תמיד ב'סוף' יש משהו מפחיד ועצוב, ואני שומע כמה קשה וכואבת לך העזיבה הזו. מצבים כאלו עשויים להחזיר אותנו לפרידות נושנות שזכרן עדיין צורב בתוכנו, לעיתים הפרידה הספציפית טעונה באופן מיוחד בכעס, אכזבה או רגש לא פתור אחר, גם השינוי והלא נודע לעיתים קרובות מעוררים חרדה, לעיתים הפחד מלהשאר לבד קשה מנשוא, ולעיתים זו תערובת של הכל יחד.
ברור שהעזיבה הזו נוגעת בך בנקודה רגישה וכואבת. כמובן שאי אפשר כאן להבין היכן בדיוק. אם חשוב לך להבין ולברר את הכאב שעולה בך, אני מציע לפנות לטיפול פסיכולוגי שבו תוכלי לברר עם עצמך את עוצמת הרגשות שלך, ואיך לעבד את הכאב והעצב כך שתוכלי להמשיך לתפקד ולהמעיט מצבים שבהם את עשויה להזיק לעצמך, כמו לא לאכול.
בכל מקרה, אם זו אופציה, אז אני ממליץ בחום לדבר עם החברה, ולברר איתה את העזיבה שלה? למה היא קשורה? איך היא רואה את הקשר ביניכן? את המשך הקשר? ואולי גם לשתף ברגשות שלך. גילוי לב ושיתוף עשויים להפחית את התחושה שאת נשארת לבד.

בהצלחה

שחף כל הכבוד על היחס הטוב והמהיר ותודה. ברשותך אספר כי התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כחודש, עד כה הייתי ב6 פגישות עם המטפלת. פניתי אליה בעקבות קשיים כמו יצירת קשר עם גברים , קושי בהתקדמות מקצועית ובכלל ראייה קשה על החיים.
אנחנו די בתחילת הטיפול ובוודאי שאני משתפת אותה בכל הקשיים שלי. קרה לי כבר בעבר למשל בצבא שחברתי השתחררה לפני וחשבתי כי עולמי חרב עלי, אולי זה סוג של תלות, אני לא בטוחה.
חברתי עדיין לא בטוחה כל כך בעניין עזיבתה אך וודאי שדיברתי איתה על הקושי שלי בעזיבתה והיא מגלה הבנה.
ולעניין הפסיכולוגית אצלה אני מטופלת, כעת עולות בי שאלות וחששות, האם היא המטפלת המתאימה לי (אציין כי מאחוריה ניסיון רב), מה מידת הכימיה הטובה שלי איתה,(אני קצת נרתעת מהמשך הפגישות איתה, אני מרגישה שקשה ללכת אליה ולהתראות איתה-למרות שהיא אישה מאוד נחמדה ואולי זה קשור גם בקושי לדבר על דברים אישיים ומורכבים)...

אשמח לדעתך.

תודה רבה,
מורן

שלום מורן,

אני שמח לשמוע שאת דואגת ומטפלת בעצמך. כמו שאת כותבת טיפול הוא בהחלט לא רק מנוחה על זרי דפנה. הרבה פעמים זו עבודה קשה, שלעיתים קרובות חלקים בנו לא רוצים לקחת בה חלק. לא רק שזה קשה להיחשף ולדבר על דברים אישיים, אלא שהרבה פעמים יש מקומות בתוכנו שאנחנו לא כל כך רוצים להכיר ולדעת, או אולי נכון יותר לומר - שאנחנו גם רוצים וגם לא רוצים. בנוסף טיפול בבעיות כמו שאת מציגה הוא תהליך שדורש זמן.
עם זאת, ברור שעניין ההתאמה האישית הוא גם חשוב. זה משהו שתצטרכי להיות ערה אליו במשך הזמן.
לסיכום אני בעיקר מציע להעלות את החששות האלו בטיפול. הרגשות האלו שלך הן חלק חשוב בטיפול. הקושי שלך להגיע הוא משמעותי ויחד תוכלו להבין יותר לעומק, את המרכיבים השונים שתורמים לקושי זה.

בהצלחה