זקוקה לעזרה דחוף :-(

שלום

יש לך שתי דרכים לפתור את הבעיה
1 לקחת אותו לטיפול הומאופתי
2 לקחת אותו לטיפול באור


בברכה
ד''ר אדית דניאל
פתרונות ברפואה משלימה
מומחית בהומאופתיה ונטורופתיה מנהלת פורום הומאופתיה

איך טיפול הומיאופתי או טיפול באור יעזרו לו? האם הם יכולים לעזור לו גם להימנע מלהיכנס לדיכאונות?

טל יקרה,

אני מאד מבינה לליבך. הרגע שאמור היה להיות מהרגעים המאושרים בחייך נצבע בגוונים של עצב וקונפליקט. את מרגישה קרועה ומבולבלת. לא יודעת לאיזה קול להקשיב, לחברך או להורייך, וגם המצפן הפנימי קצת התבלבל מכל הנתונים החדשים.

מכיון שמדובר בהחלטה מהותית, שתכריע איך יראה המשך חייך, אני חייבת להיזהר מלהביע דעה או לכוון אותך בכיוון כלשהו. התשובה נמצאת אצלך בפנים ועלייך לפנות זמן ומרחב כדי להקשיב לה.

מכיון שאת נתונה בהרבה לחצים מכל הכיוונים, הדבר הכי חשוב כרגע, הוא לפנות לעצמך זמן כדי להרהר ולהתחבר לרגשותייך, וכן כדי לנהל דיאלוג רגוע ואמיתי עם בן זוגך ועם הורייך. קחי לך פרק זמן משמעותי כדי לעכל, להבין את המשמעויות ולהגיב מהמקום הכי נכון לך.

לגבי נושא הדכאון, התמונה שתארת לא ממש ברורה. דכאון הוא תופעה נפוצה שקרוב למחצית מהאוכלוסיה לוקים בה בשלב מסויים בחייהם. הטיפול התרופתי גם הוא יעיל ונפוץ ביותר, ואין בו כדי להעיד אלא שהבן אדם מתמודד עם סבלו. תרופות נוגדות דכאון משפיעות אחרי פרק זמן של כשלושה שבועות-חודש - כך שלא ברור מה מצבו הנפשי של חברך ואיזה טיפול הוא קיבל. על כל השאלות האלו, ועל ההשלכות לגבי העתיד, דברי בכנות ובגילוי לב עם חברך עד שהתמונה תהייה בהירה לך.

בהצלחה והרבה אושר

קודם כל תודה רבה על תשובתך המהירה ועל הבנתך את המצב.
מבחינתי המצב אכן מאוד מבלבל ואני מרגישה שאני צריכה לעשות סטופ על החיים ולבדוק מה באמת יהיה הכי טוב בשבילי.
לגבי הדיכאון של בן זוגי - הוא נבע מלחצים שהופעלו עליו בעבודה הנוכחית , מקשיי מציאת עבודה לפני שנכנס לעבודה זו ומיציאות מועטות מהבית ומפגשים מועטים עם חברים.
כרגע הוא מטופל בציפרלקס (לוקח את זה כבר שבועיים) ומצבו השתפר מאוד.
לצערי אני לא ממש יודעת מהל עשות כרגע עם החיים שלי כיוון שההורים שלי לוחצים עליי לחזור הביתה ולתת לו את הזמן שלו לבד להתגבר על זה ושאני אמשיך בחיי.
מאוד קשה לי להגיע להחלטה אם אכן הדבר הנכון יהיה להשאיר אותו לבד בדירה ולחזור להתגורר עם ההורים , מכיוון שאני מרגישה שזו רגרסיה בעצמאות שלי.
מצד שני גם לא ממש התקדמתי פה , לא הצלחתי להחזיק בעבודה קבועה ואני כל הזמן בין עבודות ויתכן מאוד שכאשר אשוב לבית הוריי אחד מבני המשפחה יצליח לסדר לי עבודה.
כרגע אני לא יודעת מה הכי כדאי לי ולכן אני מתכוונת לנהל שיחה עם בן זוגי על כך וגם עם הוריי בתקווה שאגיע למסקנות ולהחלטות הנכונות לי.

הי טל,

נשמע שהתארגנת מעט בימים האחרונים, ויש לך תמונה בהירה יותר לגבי התהליך שעלייך לעבור, גם אם התוצאה של התהליך עדיין לוטה בערפל.

אני שומעת שלא רק קשייו של החבר מטרידים אותך, אלא גם עניינים שלך, כמו תלות לעומת עצמאות, ניפרדות מהמשפחה לעומת צורך בהם, התמדה בעבודה, אולי גם שאלות של בטחון עצמי וערך עצמי ועוד.

אם תרצי בכך, תוכלי להעזר בטיפול כמרחב שמור ומאפשר לחשוב בו על כל הדברים האלו, ולקחת את חייך לכיוון של צמיחה ובחירות טובות.

בהצלחה

התארגנתי על עצמי בימים האחרונים והבנתי אילו אפשרויות בחירה יש לי.
מצד אחד זה לחזור להורים , לוותר על העצמאות שהשגתי עד כה אבל אולי גם למצוא עבודה ולהתמיד בה. בין היתר אם אני בוחרת לחזור אליהם ואני אכן מוצאת עבודה ומתמידה בה ורואה שבן הזוג שלי משתקם ויוצא מהדיכאון , מה אז עושים? חוזרים לגור יחד? שוב אצטרך למצוא עבודה פה בסביבה? אלו שאלות שאין לי תשובה עליהן עדיין..
מצד שני בן הזוג שלי הציע שאני אתן לעצמי חודש למצוא עבודה כמו שצריך ולהתמיד בזה , כהזדמנות אחרונה שלי להוכיח לעצמי שלא נכשלתי בזה.
אבל מי אמר שאצליח? מי אמר שאמצא עבודה? ומי אמר שאם אמצא עבודה , אצליח להתמיד בה?
ובכלל , יש גם את המחשבה של "אם אני בוחרת בו והוא אכן הראה לי שהוא השתקם , עדיין אצטרך לחיות עם העובדה שכל כמה זמן יתפרץ אצלו דיכאון וזה ימשך לכל החיים וישפיע לא רק עליי , אלא גם על המשפחה שלי , על המשפחה שלו ועל המשפחה שלנו שאנחנו רוצים להקים וההורים שלי יפגעו מההחלטה הזו. אם אני לא בוחרת בו ועוזבת אותו , תהיה הקלה עצומה למשפחה שלי ואולי גם לי כי לא אצטרך לחיות עם הדיכאון אבל הוא יפגע."
ההחלטה הזו מאוד מאוד קשה לי..
אני בהחלט אצרך לקחת עוד זמן כדי להחליט אותה. בכל מקרה , מישהו יפגע.