נימאס לי ליחיות אין לי שמחת חיים

אם אח חרה שישרף מחר באש!!! שמזכיר ומוסיף פילפל ומלח על הפצעים והייתה תקופה שהוא זרע ממש מלח על הפצעים ונהנה לרדת עליי שם כשהיתחשק לו הרמתי עליו סכין פעם מרוב עצבים!!!
אני לא יודע אם זה קשור אבל אח שלי(אחר) היתאבד כשהייתי בן שש ואני והאח החרה שלי רבנו הרבה מכות בתקופה הזאת (יש בינינו הפרש של 10 שנים) טוב זה לא כל כך קשור אבל בעיקרון רע לי בצורה לא נורמאלית למרות שאני מנסה להרגיש טוב ולשפר את המצב אלוהים (מי אם לא הוא? העולם עצמו נגדי!)אוהב ליראות אותי עצוב אני חושב שנולדתי בישביל ליהיות בובת עינויים של אלוהים ככה שלאלוהים משעמם מידי פעם אז הוא מיסתכל עליי ועושה לי רע וצוחק כמה אני עצוב
הזעם שלי גדול בצורה לא נורמאלית מרוב החרה שיש לי זה ליפעמים עולה לי בשפיות! אני מיתרגז בשניות פעם אחת ראיתי בטלויזיה ילד הולך מכות לא יודע למה אבל ישר נידלקתי והתחלתי ליכעוס!
התחלתי לדמיין שאני נותן לו מכות ומחסל אותו בצורה מטורפת!! אני פשוט מלא באגרסיביות מרוב כעס ומירמור ופעם כימעט ניסיתי להיתאבד אני מרגיש שאין לי טעם ליחיות מרגיש כזה שבאלי להיכנס לתוך קבר וזהו... נימאס לי ליחיות אני פשוט לא רואה כימעט טעם בחיים למה זה קורה הרי ברור שמישהו שם למעלה עושה את זה צירופי מיקרים כאלה זה סיכוי בן זונה של אחד ל1000000000000 לילד נורמאלי זה לא היה קורא למה דווקה לי נימאס רוצה למות כבר!!! באלי כבר לקחת את האקדח שיש לנו בבית (ברטה משהו) ופשוט לתת לעצמי יריה בראש ולצאת מהסיוט הזה שניקרא החיים שלי מישהו יכול לעזור לי? אין לי מושג בדיוק מה זה יעזור לי לומר את זה פה אבל לפחות אני פורק את זה זה טיפה עוזר אבל בכל זאת אם מישהו פה יכול לעזור לי איכשהו... בבקשה תעזרו לי!

שלום
נשמע שאתה ממש מרגיש רע, מרגיש בדידות, גם מהמשפחה וגם מבחינה חברתית. אתה בתקופה לא טובה כעת ומרגיש יאוש שהכל פועל לרעתך. מרגיע יאוש, כעס, אגרסיביות...

אני חושבת שאתה לא צריך להתמודד לבד עם כל העומס הזה ושאתה צריך תמיכה מקצועית. נראה שיש לך סימנים של דכאון וזה לא חייב להיות ככה. עם עזרה אתה יכול להרגיש הרבה יותר טוב!!!

קודם כל, טוב ששיתפת כאן

אני מציעה לפנות למישהו שאפשר לדבר איתו - אמא, אבא, אח גדול, מורה שאפשר לדבר איתו, יועצת או אם לא נוח לך עם כל הכתובות האלה, יש מספרי טלפון לתמיכה נפשית (חפש באינטרנט ער"ן) שאולי יוכלו לכוון אותך היכן תוכל לקבל עזרה. חשוב שלא תתמודד לבד, כי הדכאון משאיר אותך ללא כוחות להתמודד.

אתה מוזמן להמשיך לשתף כאן אם אתה מרגיש נוח, אבל אל תסתפק בכך

מישהו רוצה לספר על חויה דומה שהצליח להתמודד איתה?

"זה לאנרגיות טובות" אבל זה לא עזר.

מה שאתה מתאר נשמע נורא. הדבר היחיד שיש לי להציע לך זה להתעלם מהם. פשוט מישו מציק לך? לך לחדר ואל תגיב. אני יודעת שזה לפעמים בלתי אפשרי אבל הברירה היחידה שיש לך זה פשוט להשכיר דירה עם שותפים ולגור לבד. או אם אתה לפני גיוס, לבקש שיקדימו לך את הגיוס כי אסור להשאר בסביבה חולה.

לחדר והאמא הכלבה שלי משום מה לא רוצה לשים לי דלת בחדר למרות שאני יושב לה אם זה על הראש אין לי פרטיות אני מת להיתגייס לשרת ביחידה קרבית ולהשכיר דירה באזור שלי ולהתחיל ליחיות.