בעיה

שלום לך

אני לא לגמרי בטוחה שהבנתי אותך, אבל אנסה בכל זאת.
נשמע שאת מאוד עסוקה בביטחון העצמי שך, גם כשאת חשה ביטחון וגם שאת חשה חסרת ביטחון.
כאילו את עומדת על המשמר ביחס תחושותייך בנושא.
את מספרת שאת מצליחה לעצמך לחוש בעלת ביטחון למרות שאת יודעת שבבפנים את את יותר חרדה. מין מנגנון כזה שיוצר חייץ וניתוק, בין התחושות הפנימיות לביטוי ההתנהגותי. כלומר אסור לך לך להיות מחוברת לעצמך, כי את רוצה להציג משהו אחר.
אם כך הוא הדבר אז באמת את חשה מלאכותית ולא מחוברת לעצמך, את כדי כך שאפילו המילים לא יוצאות בטבעיות.
ביטחון עצמי הוא דבר חשוב וחשוב לבנות אותו מבפנים כתהליך, דרך חוויות של הצלחה והזנה חיובית מבחוץ ומבפנים. זה לוקח יותר זמן אבל זה חלק העצמי האמיתי. חוץ גם להיות לפעים חסרת ביטחון זה לא כל כך נורא, בעיני לעיתים זה אפילו חינני.

בהצלחה

אני אנסח את דבריי.. כן אני עסוקה המון בביטחון שלי ואיך אני מצטיירת בעיני אנשים.... הלווואי ולא הייתי עסוקה בזה... בשבוע האחרון מתבלבלות לי המילים... אני מעוצבנת מכך.... אני מרגישה שהחוסר ביטחון כאילו חוזר לי... אני עוקבת אחריי עצמי ואחרי דבריי... ואחרי המילים שלי... המבט שלי לאנשים השתנה לחסר ביטחון.... והתופעה הזו גורמת לי להרגיש רע עצב רצון להסתגר... לא חברמנית... עצבנית... וזה כל כך קשה... וכואב... שנה שעברה כל השנה הייתי ככה חסרת ביטחון והשנה הצלחתי פיתאום לזרוק מהראש...
נראה לי אני פסיכית באמת... אני לא יודעת מה יש לי... איזה בנאדם נורמלי חושב על חוסר ביטחון ולפתע זה קורה לו?? אוף...תיסכול נוראי

אני אנסח את דבריי.. כן אני עסוקה המון בביטחון שלי ואיך אני מצטיירת בעיני אנשים.... הלווואי ולא הייתי עסוקה בזה... בשבוע האחרון מתבלבלות לי המילים... אני מעוצבנת מכך.... אני מרגישה שהחוסר ביטחון כאילו חוזר לי... אני עוקבת אחריי עצמי ואחרי דבריי... ואחרי המילים שלי... המבט שלי לאנשים השתנה לחסר ביטחון.... והתופעה הזו גורמת לי להרגיש רע עצב רצון להסתגר... לא חברמנית... עצבנית... וזה כל כך קשה... וכואב... שנה שעברה כל השנה הייתי ככה חסרת ביטחון והשנה הצלחתי פיתאום לזרוק מהראש...
נראה לי אני פסיכית באמת... אני לא יודעת מה יש לי... איזה בנאדם נורמלי חושב על חוסר ביטחון ולפתע זה קורה לו?? אוף...תיסכול נוראי