לא יודעת........

הי יעל,

מצטערת שלקח לי זמן להגיב.

אני מאד גאה בך שהצלחת להתגבר על הדחף לפגוע בעצמך, הצלחת להתאפק, לטובת בריאותך ושמירה על גופך וחייך.

אני יודעת שהחיים יכולים לפעמים להיות נטל כבד מנשוא, ושלפעמים כל מה שאת רוצה זה פשוט לברוח מהגוף והנפש שלך, שאת מרגישה "כלואה" בתוכם.

אבל יש בתוכך גם קולות וכוחות אחרים, שעזרו לך להגיע לאוניברסיטה, וללכת לטיפול, ולעצור את עצמך מפגיעה, והם יגברו ויתחזקו ככל שתתבגרי ותמשיכי בתהליך!

את מתמודדת, ועוד איך!

נסי לקבל את דברי המטפל שלך כפשוטם. נשמע שמאד אכפת לו ממך, הרשי לעצמך לקבל את הטוב שהוא רוצה להעניק לך..

לקחתי גם לתשומת ליבי את מה שכתבת לי בעבר .
ואני עכשיו עוסקת בפיעלות פולטית באוניברסיטה .
אני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת , כי איני ר4וצה לחשוף יותר מידי.
הפעילות , והמשמעות של הפעליות עוזרות לי . באמת כשיש משמעות משהו לעססוק בו ולתת , זה קצת קצת מוציא מהדיכאון .
הבעיה היא, שהפוליטיקה היא אליה וקוץ בה . העשייה מבורכת , אך היא גם מלוכלכת , וגם מוציאה את הרוע שיש באנשים .