החיים שלי מתפרקים

ניסית לחפש עבודה חדשה?
אל תתן לגורל שידרוך עליך, תהיה אקטיבי. לך לראיונות, תחפש בעיתונים, תשאל מכרים..
ואם כבר יש לך הרבה זמן פנוי תנצל אותו לדברים טובים כמו לא יודעת תשקיע בפעילות גופנית לך למכון כושר או שתפגש עם אנשים שאתה אוהב.. חבל לשקוע באבל(אני יודעת שלפעמים זה ממכר..). זה לא טוב לאף אחד.. כמה שזה קשה להתרומם מהמצב הזה של היאוש, אתה חייב להציל את עצמך. תחשוב, אתה זה כל מה שיש לך. אם אתה לא תטפל בך, מי כן?

גם אני פעם הרגשתי ככה. לא היתה לי עבודה ולא בן זוג. חשבתי שהחיים נגמרים. מה שעזר לי זה שיחות עם חברים טובים שאמרו לי: קחי עצמך בידיים. תפסיקי עם זה. צאי מהבית. תיראי אנשים. מקומות יפים. הייתי שבוע במיטה ולא רציתי לצאת. לאחר שיחות עידוד עם ידידים וחברים הרגשתי שהדאגה הכנה שלהם היא כבר סיבה טובה לצאת מזה.הם נתנו לי להרגיש טוב יותר.הבנתי שיש אנשים שכן אכפת להם ממני.
יצאתי מהמיטה. לקחתי את עצמי בידיים. התאפרתי, התלבשתי ויצאתי לחפש עבודה חדשה. ונחש מה - מצאתי.
אל תשב לבד בחושך - צא לאור. תיפגש עם אנשים. החיים יפים. אתה תמצא עבודה יותר טובה וגם בת זוג יותר טובה. אל תדאג לא חסר בחורות.

בהצלחה!

האם תוכל לומר לי מה זאת סכיזופרניה פרנואידית ומה קורה אם מפסיקים את הטיפול התרופתי למחלה?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=177 id=link]פסיכיאטריה[/a].

הי מיכאל
לפעמים כשדברים לא מסתדרים, זה נראה מדבק...
החוכמה (הקשה...) להבין שכל משבר הוא סיכון, אבל גם סיכוי:
סיכוי ללמוד על הכוחות התמודדות שלך
סיכוי למצוא עבודה אחרת, אולי מענינת יותר, אולי ריווחית יותר, אותי נוחה יותר וכו'
סיכוי להתחיל קשר עם מישהי שלא תעזוב עם הקושי הראשון...

זה דורש מאמץ וכוחות, אך לאחר ההתמודדות אתה יכול למצוא את עצמך במקום יותר טוב מקודם

בנתיים, תמיכה של חברים, משפחה מאד מאד מקלה

תקשיב לשאר העצות הטובות שניתנו לך כאן

בהצלחה

סיגל לוי