מה ההבדל בין פסיכואנליזה לטיפול

הי דנה

טיפולים פסיכולוגיים בארץ נעשים בדרך כלל על פי אחת משתי שיטות טיפול מרכזיות: טיפול פסיכודינמי (אשר נגזר מן הפסיכואנליזה) וטיפול קוגנטיבי התנהגותי.

אם המטפל שלך שייך לאסכולה הראשונה, הרי שהתאוריות שמהן הוא שואב את הבנתו ואת ההתערבויות הטיפוליות שלו הן תורות פסיכואנליטיות.

בתמציתיות, פסיכואנליזה היא אסכולה תאורטית וטיפולית, אשר נוסדה בראשית המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד. תחום העניין של הפסיכואנליזה הוא מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה.

המאפיין המרכזי של הפסיכואנליזה כשיטת טיפול הוא ההתמקדות ב"לא מודע" ובחשיפתו.

צורת הטיפול היא, לפי פרויד, באמצעות שלושה עד חמישה מפגשים של כשעה בשבוע, שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב למראשותיו. הטיפול עשוי להשתרע על פני שנים רבות. בפגישות המטופל מתבקש להגיד את כל מה שעולה בדעתו, מבלי לצנזר דבר ("אסוציאציות חופשיות"). באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל, להכילו ולפרשו.

פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול ("העברה" של תכנים, דמויות משמעותיות ודפוסים מוקדמים ליחסי המטפל-מטופל), וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של סימפטומים ובעיות הנפשיות. דרך נוספת אל הלא מודע הייתה באמצעות פרשנות של חלומות. באופן זה ניסה פרויד להעלות את הלא מודע של האדם אל המודעות, כדי לאפשר לו הבנה עצמית, תובנה, תיעול אנרגיות של דחפים לאפיקים בונים ובעקבות זאת - גדילה, התגמשות, מימוש עצמי ושינוי.

מאז ימיו של פרויד, נוסדו זרמים רבים נוספים בפסיכואנליזה. כל אחד מהם מחזיק באמונות שונות על טבע האדם והתפתחותו, מקורות הסבל האנושי, טבע המפגש הטיפולי ושיטת הטיפול. בין הזרמים הנפוצים בארץ: גישת יחסי אובייקט, פסיכואנליזה קלייניאנית, פסיכואנליזה יונגיאנית, פסיכולוגיית העצמי, פסיכולוגיה התייחסותית ועוד.

ניתן לקבל טיפול פסיכואנליטי אצל אנשי מקצוע מורשים בלבד (פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים) שעברו הכשרה פסיכואנליטית מוסדרת, או שנמצאים במהלכה, תוך פיקוח. ההכשרה הפסיכואנליטית מתבצעת במסגרת "מכון פסיכואנליטי", וכוללת לימודים תאורטיים, הדרכות ואנליזה לימודית ארוכה.

פסיכותרפיה פסיכודינמית, היא שיטת טיפול ששואבת השראתה מהפסיכואנליזה אולם שונה מאד מבחינת מסגרת הטיפול.

המטפל הפסיכודינמי, בדומה לעמיתו הפסיכואנליטיקאי, מאזין ברוב קשב להרהורים החופשיים של המטופל, ולעתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ההעברה. המטפל הפסיכודינמי מציע הרבה איכויות רגשיות, כמו אמפתיה, הכלה ותיקון רגשי. הטכניקה תלויה בתיאוריה ובאישיות של המטפל, לכן לא אוכל להרחיב כאן בנושא זה.

בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית תקופה משמעותית. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת או פעמיים בשבוע בלבד, ולא ארבע-חמש פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, הטיפול נעשה בישיבה, אחד מול השני, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה. לעתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.

ההבדלים במסגרת הטיפול עשויים להתבטא גם הבדלים בתהליכים הטיפוליים, כמו עוצמת ה"רגרסיה" הנפשית של המטופל, רמת הפעלתנות של המטפל, "אימוץ" התערבויות משיטות אחרות,
ועוד.