שלום לך עצבות

בוקר טוב,
בחרתי להקרא רעננה, אני אשה בגיל 40 נשואה מזה כשנתיים, נישואין שניים.
מזה כחודשיים אני לא מצליחה למצוא מנוחה ושקט נפשי, הסיבות לחייך פסקו וכל הזמן אני מוצאת את עצמי מנסה להספיק - עבודה, משפחה זוגיות חברים - ובסופו של יום אני ריקה וחשה בודדה ומעל הכל שלא הספקתי שום משימה בהצלחה.
אחרי שנתיים של נישואין אני חשה פתאום שאין לנו מכנה משותף. שנינו באים מרקע תרבותי שונה מאוד - ויכוח שנפרץ לפני כחודשיים הותיר בי משקע עמוק ומאז אני לא מצליחה לחזור לעצמי - בן זוגי הטיח בי מילים קשות וביקורת נוקבת - חלקה מוצדקת - אני מנסה להקשיב ולשנות את הנקודות הבעיתיות אך המילים הקשות שאינן תואמות את המציאות עדיין מכרסמות בי ואני חשה כל הזמן שאני תחת בחינה, למרות שהמציאות אינה כזאת ובן זוגי מפציר בי לשכוח ולעבור הלאה.

פעם ראשונה בחיי שאני חשה שאני נמצאת בדיכאון עמוק, חוסר יכולת לקחת את המושכות חזרה לידיי, כמו תמיד, חוסר יכולת לשמוח, לשכוח....

מה עושים? איך לוקחים את המושכות חזרה לידיים?