מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בן-זוג סכיזופרןאלמונית04/07/2010
היי,
אני בת 25, מטופלת תקופה ע"י פסיכולוגית. עד התקופה האחרונה התקדמתי מאוד, אבל דווקא עכשיו כשאני צריכה את הטיפול יותר מתמיד, אני לא מרגישה שאני מקבלת את העזרה הנכונה. את בן-זוגי הכרתי לפני חצי שנה. לפני פחות מחודש דיברנו על המשכיות וביטחון לטווח הרחוק ולשכור יחד. אבל אז הוא התחיל להתנהג מוזר. השיא היה לפני שבועיים, ואז אמרתי לו שאנחנו צריכים לבנות את האמון שלנו מחדש. הוא אמר שזה לא אפשרי, כי הוא יודע שאני משקרת לו, ושכנראה משלמים לי כדי שאהיה איתו, אלה שעוקבים אחריו. ואז הוא גם התחיל לספר לי על רצף מקרים מוזרים מהשנתיים האחרונות (טרמפיסט שהתקשר מהנייד שלו למישהו שהוא הכיר לפני למעלה מעשור, סרטונים ממצלמות אבטה במקום עבודתו שנחתכו, כביסה ודואר שנעלמו וכו'). הוא בטוח שיש מי שאחראי לכל המקרים. הנושא מאוד הדאיג אותי, אז יצרתי קשר עם כמה מהאנשים הקרובים אליו ביותר, שגם מכירים אותו הרבה זמן וסיפרתי להם מה קרה. הם סיפרו לי שהוא אושפז לפני כשנה וחצי בעקבות משבר של סכיזופרניה פרנואידית, ושכרגע הוא לא מטופל. התייעצתי עם הפסיכולוגית שלי. היא אמרה בהתחלה שאסור לי להיפגש איתו. עכשיו מותר לי, אבל רק במקום ציבורי ורק אם הוא זה שיוזם את הפגישה. ממה שאני מתרשמת ממנה, היא מנסה לגרום לי לעזוב אותו 'לטובתי'. היא כבר 2 פגישות מנסה לעורר אצלי כעס על זה שהוא הסתיר ממני מידע מאוד קריטי. כשבעצם, לא לכל אחד יש את האומץ לדבר על זה, כך שקשה לי לשפוט אותו. כרגע אני בקשר כמעט יומיומי איתו, אבל לא מתראה איתו. המצב הוא שלפעמים הוא מודע למחלה שלו, ואפילו רומז לי עליה ("יש לי פרנויות", מספר שהיה בטיפול בעבר אבל לא אומר מתי ולמה, "אני חולה כנראה") ואז הוא לא רוצה שנהיה יחד לטובתי כדי שהוא לא יפגע בי. אבל לפעמים הוא שקוע בפרנויות שלו ובטוח שאני קשורה למשהו נגדו, ואז לא מוכן להיות ביחד כי אני משקרת לו, או כי אני רוצה לפגוע בו.
איך עלי לנהוג איתו, כך שנוכל להחליט אם להיות יחד או לא, ומהשיקולים הנכונים? איך עלי לנהוג איתו כך שלא ייפגע, ואף יחזור להאמין לי ולא יחשוד בי יותר?
תודה מראש* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שכחתי להוסיף
אלמונית04/07/2010הוא לא יודע שאני מודעת להפרעה הנפשית שלו. הוא לא מודע לשיחות שעשיתי, וזה עוד דבר שמציק לי. כל השיחות נעשו מאחורי גבו. איך מספרים לו עליהן? האם זה יעזור לי לזכות באמון והערכה, או שזה רק יגביר את החשדות שלו כלפי ויגרום לו לאבד את האמון בכל האנשים הקרובים אליו?
אני כבר שבועיים מנסה לגרום לו לספר לי בעצמו על האשפוז. מידי פעם אני מוציאה ממנו רמזים, אבל הוא אף פעם לא אמר "אושפזתי ואובחנתי כסכיזופרן פרנואיד".* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההחיים עם מחלה נפשית
רוני פרישוף06/07/2010שלום לך אלמונית,
אני מלאת הערכה כלפייך על אהבת האדם שבך, על המסירות, האכפתיות והמחוייבות שאת חשה כלפי בן זוגך. כל כך יפה שאת מצליחה להמשיך לראות את האדם, והמחלה לא ממסכת ולא "מתייגת" את התפיסה שלך.
אני מקווה שגם אחרים יקראו את הודעתך וילמדו ממנה שאנשים שמתמודדים עם פגיעה נפשית הם קודם כל אנשים, הראויים כמו כל אחד מאיתנו לאהבה ויחס לא שיפוטי.
בהזדמנות זו אני רוצה גם להביע את הערכתי לנפגעי להנפש המתמודדים עם מחלתם. מהיכרותי עם חולי סכיזופרניה, אפשר לזהות לא רק את הקושי והחולשה, אלא גם את הכוחות העצומים הנדרשים כדי להתמודד עם הכאב הנפשי ועם הנידוי החברתי. גם ההקפדה על טיפול תרופתי, השיקום והשילוב בקהילה דורשים תעצומות נפש, ועל כך הם לא מקבלים את מלוא העידוד וההערכה הראוייה להם.
אני מבינה שאת מאוכזת מהמטפלת כי את מצפה ממנה להיות נייטרלית ולעזור לך להגיע לתשובה הנכונה לך. מנסיוני, יש רגעים בטיפול שקשה להישאר נייטרלים, מתוך תחושה עמוקה שהמטופל עלול לסכן את עצמו, או כי ברור לנו שיש דרך טובה יותר להתפתחות ולרווחה הנפשית שלו מאשר זו שהוא עלול לבחור. אני בטוחה שהמטפלת רוצה רק בטובתך, אך כמובן שההחלטה תהייה שלך.
עלייך כעת להתעמק במשמעות החיים לצידו של אדם הסובל מסכיזופרניה פרנואידית. קראי על המחלה באינטרנט. בבוא הזמן בקשי להיפגש עם הפסיכיאטר/ית שלו. עלייך להתבונן במציאות בעיניים פקוחות, ולדמיין איך זה יהיה לאורך שנים, כולל תקופות שהפרנויה עלולה להיות מופנית כלפייך. עלייך לשקול האם יוכל להיות אבא טוב לילדיכם, והאם אתם מוכנים לקחת את הסיכון להעברה הגנטית של המחלה.
אם תחליטי לבסוף להמשיך בקשר, אני מעודדת אותך לדרוש מחברך להשלים את תהליך התובנה למחלה. עליו לקבל את מחלתו, כולל להתאבל על רצונו בבריאות נפשית מלאה, ולקבל על עצמו את האחריות לטפל במחלה באמצעות תרופות באופן מסודר. בלי תובנה למחלה ושיתוף פעולה עם הטיפול קשה מאד להשתקם.
כל טוב לך, את מוזמנת לעדכן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

