אני מרגישה.....

חוסר אונים , יאוש , חוסר תקווה שיהיה בעתיד טוב יותר , מועקה בלב , הרבה הרבה סבל .
אני לא מצליחה לישון בלילה , וקשה לי להרדם, לפעמים אנ פשוט חושבת שכדאי לגמור עם זה וזהו .
אני הולכת לטיפול ,אבל לא ניראה לי שזה יעזור לי .
המטפל אומר שהוא מצליח להבין מה כואב לי
האנשים סביבי לא ממש עוזרים לי למרות שיש כמה שעוזרים כמו למשל רוני הפסיכולוגית מנהלת הפורום הזה.
אני מרגישה שקופה , ואימא שלי מיואשת ממני , הלאוי ויכולתי לבכות , אבל אין לי שום רגש בלב
אולי אני אטחרט על כך שכתבתי ואולי לא .
אני צריכה ללכת לעבוד , ולא ניראה לי שיהיה לי כוחות נפשיים להחזיק ממעמד שם .