האם זה נורמלי?

היי רוני ,
לא יודעת אם את זוכרת אותי ואת המקרה שלי , אז אספר בקצרה שאני ובן זוגי עברנו משבר שבו הוא נכנס לדיכאון והיה מטופל בכדורים והחלטנו שאני חוזרת לגור עם ההורים.
לצערי הרב בן זוגי התאבד בשבוע שעבר ביום שני..
באותו יום הייתי שבר כלי וגם כעסתי עליו מאוד כמה ימים..אח"כ הגיעו השאלות אם יכולתי למנוע את המוות שלו והתשובה הייתה והיא עדיין "לא".
אחרי שחלמתי עליו ובחלום הוא היה מאושר ואותת לי להמשיך הלאה כי גם הוא המשיך הלאה , מצאתי את עצמי אתמול חושבת כבר על עצמי עם מישהו אחר. רוצה מישהו אחר.
אני חשה בדידות גדולה מאוד , אין לי בן זוג שאני יכולה לחלוק איתו כל מה שאני חושבת ומרגישה וזה חסר לי מאוד. מצד שני זה מרגיש לי כאילו אני ממהרת מדיי ורוצה לעבור הלאה רק שבוע אחרי שהוא נפטר..
זה גורם לי לתהות אם זה מצב נורמלי..
בינתיים החלטתי שלא לחפש בן זוג כי נראה לי שאם יהיה מישהו עכשיו הדבר היחיד שיקרה הוא שלא תהיה יותר תחושת בדידות , אבל אהבה אמיתית בין שני בני אדם לא תהיה שם..
האם זה נורמלי שאני רוצה כבר מישהו חדש?