מתבייש לדבר על פנטזיות של גילוי ערי

הי אילן,

מעניין שהחיפוש בגוגל הביא אותך דוקא לאתרים פורנוגרפיים, באותה מידה הוא היה יכול להביא אותך לערך "זיגמונד פרויד" בויקיפדיה.

פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, התאוריה שהטביעה חותמה על פני המאה העשרים ועל הבנתנו את נפש האדם, העמיד את "התסביך האדיפלי" כציר מרכזי בהבנה שלו את התפתחות הילד והיווצרות מבני נפש, מערכות יחסים ותסביכים.

פרויד התייחס לראשונה לאדיפוס בהקשר הפסיכולוגי במכתב שכתב ב-1897 על "כוחו המרתק של אדיפוס המלך"; הוא שאל את הדימוי מהטרגדיה היוונית כדי להסביר את נפש הגבר. פרויד מייחס לכל ילד זכר תשוקה מינית לאם וקנאה רצחנית כלפי האב. הילד רוצה לכבוש את אמו, להפוך לבן זוגה, ולסלק את האב מהשטח.

כאשר הילד לא מצליח להשיג את מבוקשו, הוא מתחיל לפחד מנקמת האב, ומדחיק את תשוקתו כלפי אימו. במקום להלחם באביו יריבו הוא מזדהה איתו, וכך מפנים את מערכת ערכיו.

בדרך זו זוכה הילד ב"אני העליון" שלו, ותשוקותיו מודחקות במשך תקופת החביון וחוזרות בתקופת ההתבגרות המינית. לא סתם גברים רבים בוחרים בת זוג הדומה לאימם, ולא לחינם יש הרבה אתרי פורנוגרפיה בנושא. אלו הם חלק מתופעות רבות המהוות רמיזה וסובלימציה של התסביך האדיפלי המודחק.

למותר לציין שהתיאוריה של פרויד התקבלה בזעזוע עמוק בוינה של שלהי המאה ה-19, אך מאז הפכה ל"אמיתה" מוסכמת בקרב פסיכולוגים, סופרים, אנשי רוח והחברה הרחבה. (מה שאומר שפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה).

יתכן שבמקרה שלך משהו במנגנון ההדחקה נסדק בשלבים מסוימים של חייך. יתכן שהיית קשור לאימך יותר מאשר לאביך, אולי היא היתה דומיננטית ממנו, אולי היתה ביניכם בילדותך קירבה גדולה שכמהת לה, אולי היתה בעיית גבולות במשפחה. אני בטוחה שעל נושאים אלו ואחרים אתה משוחח בטיפול, ובודק את השפעתם על חייך בהווה ועל יחסיך עם נשים בכלל, וזוגתך בפרט.

אני לא מכירה נתונים לגבי נפוצות הפנטזיה, אך אליבא דפרויד היא קיימת בכל נפש ברמה מודחקת.

חבל להתבייש. קח לך את הזכות להנות מדיבור חופשי בטיפול על כל דבר שמעסיק אותך ועולה בדעתך. חשוב על הסיטואציה כ"תא וידויים", כמו אצל הכומר, שמותר לאמר אצלו הכל מבלי להישפט ומבלי להענש. אם לוקחים את זה ברוח טובה, הזכות לאמר כל דבר היא אחד הצ'ופרים העצומים של טיפול, שכמעט אינו קיים במצבי חיים אחרים.

אני מאמינה שתחוש הקלה מהשיתוף, ושתוכלו להפיק הרבה משמעויות מעניינות, שאולי יעזרו לך להבין ולשפר את עצמך.

מצד שני, גם "זכות השתיקה" היא זכות גדולה, ואם לא מתאים לך להחשף עד כדי כך, זה גם בסדר. זה לא יחבל בטיפול.

תודה על ההסבר הממצה, החיפושים שעשיתי היו תחת הכותרת יחסי אם בן (גם באנגלית) ומילים דומות. בכלל לא חשבתי על פרויד למרות ששמעתי על הרעיון הזה כבר קודם, אבל נראה היה לי כי מדובר במשהו תיאורטי ולא כאבחנה יישומית כלל וכלל.
אני מבין את העניין ואולם השאלה היא האם הדבר יתרום להתהליך הטיפולי או שיהיה בסיס למטעמים-בפיקנטריה הטיפולית, למשל אם אשאל על אילו פנטזיות וכו'. אני לא מרגיש לדבר על הנושא ביני לבין עצמי וברורה לי בכל שלב המשיכה שהיתה לי כלפי אימי ( הכוונה שזה כבר שנים לא מודחק) אבל בכל זאת מדובר בפנטזיות שליוו אותי כשהייתי סטודנט וקצת לאחר מכן (והרבה בגיל תיכון).וכמה פרטים אחרים, אכן אימי היתה דומיננטיות יותר מאבי ברמה מסויימת אבל זה לא נראה לי ממש קשור להתנהלות היום יומית, ומאידך אימי היתה נאה אולם ללא מיניות מוחצנת (אפילו לא בעקיפין).
האם יש ספרות פרקטית לטיפול בנושא שאת ממליצים לקרוא, גם באנגלית אפשר.

שוב שלום,

פרויד רלוונטי מתמיד, גם תיאורטית וגם יישומית.

אמנם תיאוריות פוסט-פרוידיאניות הפחיתו בחשיבות הדחף המיני בכלל והתסביך האדיפלי בפרט, אך חוויות כמו שאתה מתאר מראים עד כמה האיש ידע על מה הוא מדבר.

על שאלות ההמשך שאתה מעלה, לצערי אין לי מענה. אני לא לא מכירה אותך, את הסיבות שהביאו אותך לטיפול, את הרלוונטיות של הפנטזיות ההן על החיים שלך היום, ואת שלל מורכבות ה"בעד" ו"נגד".

אני ממליצה לך בחום להתייעץ עם המטפל/ת שלך על הרלוונטיות של העניין לטיפול, ממש כמו שאתה מתלבט כאן. אתה יכול לציין באופן כללי את קיום הסוגייה, ולבדוק יחד בטיפול עד כמה זה חשוב, רלוונטי וענייני לפתוח יותר. לחששות השונים שלך יש מקום כמובן.

לא עולה בדעתי כרגע חומר קריאה ספציפי לעניינך. תתחיל בפרויד, ובחיפוש בגוגל תוסיף מילת מפתח "פסיכואנליזה" כדי שלא תגיע לפורנוגרפיה. יחי ההבדל הקטן..

נכון לפי נקודת מבטי בכל אופן,להביא את כל מה שאתה מרגיש לנכון.
זה לא אמור להיות מקום שופט,
זה אמור להיות מקום מקבל,מבין,מכיל ותומך אם לא תביא את התכנים האלו לטיפול לאן תביא אותם?
כל עוד זה מפריע לך אפילו קצת (ונראה שזה מטריד אותך לא מעט)תתגבר על הבושה,זה הזמן שלך וחבל שלא תמצה אותו עוד הסוף כדי לזור לעצמך.....