תלותיות בפסיכולוגית

היי,

האם זה טוב, או נכון ליצור תלותיות בפסיכולוג? המשפחה שלי מרגישה שנהייתי תלותית בפסיכולוגית שלי, כי כל דבר אני אומרת: אני אשאל את הפסיכולוגית. כשסיפרתי לה שכך משפחתי מרגישה, היא אמרה שזו דרך טבעית, וכך בעתיד אלמד ללכת לבד, בכוחות עצמי...האם זה נכון?
הפסיכולוג לא אמור ללמד אותנו ללכת בעצמנו לבד?

אני 3 שנים איתה, ואני מאוד אוהבת אותה, אך הדימוי העצמי שלי, הערך העצמי, הפחד מזקנה למשל לא השתנו-אותו דבר. בתחתית.

כשאני אומרת לה שאני מרגישה שהטיפול לא ממש קידם אותי אז היא אומרת שזה לא נכון כי היא עזרה לי לצאת מהבית ולעבור דירה ממשפחה חונקת, עברה איתי תקופה לא קלה שאחד מהוריי נפטר,
ואומרת שאילולא הטיפול כבר הייתי מתאבדת...כי היו כמה פעמים שבאמת רציתי...

מה אתם חושבים?