הפחד להתגרש

אני לא יודעת כל כך איך להתחיל.... יש לי כל כך הרבה....
אני בת 31 , התחתנתי מאוד צעירה ואני אם לשני ילדים, בעלי היה נרקומן.
במהלך חיי אני חושבת שעשיתי כמעט כל טעות אפשרית. כשהכרתי אותו הוא היה נקי מסמים והייתי מאוד צעירה לא היה לי מושג מהן ההשכלות של חיי עם נרקומן נכנסתי להריון והתחתנו.
ומאותו הרגע לא ידעתי מהם חיי משפחה עד היום, לאחר 13 שנות נישואים. שלוש שנים לאחר שהתחתנו הוא נפל שוב לסמים. מרבית הזמן הוא בכלל לא היה נוכח, הגעתי למצבים שלא היה לי כסף ללחם. הסתבכנו בחובות, יותר נכון אני הסתבכתי כי הכל היה על שמי, כל פעם הוא היה מנסה להתנקות ושוב נופל. וגם היתה תקופה שחיינו בנפרד והחלתי בתהליכי גירושין, ואז הוא הצליח להיגמל וחזרנו לחיות ביחד מנסים לשקם את חיינו.
עברנו ממגורים עם ההורים לחיות לבד ולבנות את חיינו. הבכור שלי חווה בעיות רגשיות וכמובן שאני עדיין מטפלת בהן. בניסיון החיים המשותף שלנו בעודו מפוקח מסמים היה לנו מאוד קשה יחד כי לאחר כמה שנים שחיינו יחד אבל לא באמת היה קשה להתמודד עם "ההיכרות" החדשה הזאת.
ועכשיו לפני כשנה וחצי הוא התחיל לשחק קלפים ולהמר בכל מיני הימורים.
כל שניסיתי לא עבד, איומים, שיחות, כלום. הוא תמיד מבקש סליחה מבטיח ושוב עושה מה שהוא רוצה. מערכת היחסים בינינו גם ככה לא טובה, אנחנו רבים המון, והילדים חשופים להכל.
ולמה אני כותבת פה? כי אני כזאת פחדנית, אילו לא הייתי כזאת כבר מזמן הייתי קמה והולכת, אני כל הזמן מספקת לעצמי סיבות למה לא לקום ולהתגרש.
כסף, הילדים, פחד להתמודד וכ'. אני לא יודעת איך למצוא בתוכי את הכוח הזה לעמוד בפני תהליך כזה באמת.
אני אשמח לקבל עצה בעניין.