מצב נפשי קשה

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • מצב נפשי קשה
    זוהר
    31/07/2010

    שלום,
    אני בחורה בת 23 ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היו לי בעיות פסיכולוגיות וקשיים שונים בחיים.
    ביניהם: בדידות חברתית, מופנמות והסתגרות מהחברה, דימוי עצמי נמוך, בכל שלבי בית הספר סבלתי מהיחס של בני כיתתי כלפי ולאחרונה פיתחתי גם הפרעות אכילה שונות וביניהן תסמונת הזללנות ובולימיה.
    המצב בבית גם מאוד קשה, אני חייה עם אמא ואחות בת 18 שרודה בי ובאמי וממררת לנו את החיים (אבא שלי עזב אותנו לטובת משפחה אחרת לפני שלוש שנים ולא עוזר כלכלית ואין איתו שום קשר)
    לא מספיק שמצבינו הכלכלי לא טוב היא גם גונבת ומושכת מאיתנו כסף. מתייחסת אלינו כמו לזבל. לוקחת ומשתמשת בדברים המעטים ששייכים לי, אפילו את התחתונים שלי היא לוקחת ולובשת! הבית עצמו במצב מזוויע ומבחיל, בעיקר בגלל אחותי שמבלגנת ומחרבת כל מה שהיא נוגעת בו ובנוסף לזה יש לנו כלב שאף אחד לא מוציא החוצה והוא עושה את צרכיו בבית, בכל מקום אפשרי!
    אם עד לא מזמן ניקיתי לפחות פעמיים בשבוע באופן יסודי, ראיתי שלמחרת הכל חוזר לקדמותו והפסקתי לנקות.
    אין לי יותר כוח לכלום!
    אני לא רוצה לחזור הביתה אחרי יום עבודה בגלל המצב!
    בגלל הפרעת האכילה שלי גם הפסקתי עם התחביבים המעטים שהיו לי, כמו קריאת ספרים למשל, כל המחשבות סובבות סביב אוכל.
    אני מוצאת את עצמי בהתקפי בכי היסטריים מדי פעם, כמו שקרה לי לפני כחצי שעה.
    אמי ואחותי כבר יודעות על הפרעת האכילה, אתמול אפילו ניגשתי לאחותי בבכי, חיבקתי אותה ואמרתי לה "בבקשה תעזרי לי". אמא שלי ישבה בסלון, לא יודעת אם היא שמעה את זה... הן יודעות על הזלילות ועל ההקאות... לפני חצי שעה, אחרי ששוב זללתי והקאתי, שלחתי הודעה לאמא שלי וסיפרתי לה, היא לא ענתה ולא התקשרה. היא בבילוי בים עם חברה. כשעזבה, ראתה אותי יושבת על הספה ובוכה, אמרה "הנה זה מתחיל שוב"...וזהו.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מצב נפשי קשה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המשך

    זוהר
    31/07/2010

    אני מאוד מבולבלת.
    אתמול חיפשתי מידע על טיפול בהפרעות אכילה, רשמתי מספרי טלפון, תכננתי להתקשר.
    אחרי שעה מצאתי את עצמי באתרי פרו-אנה, מחפשת טיפים להרזייה מהירה.
    מחר אני מתכננת להתחיל סוג של דיאטת הרעבה, כדי לרזות וזאת אחרי שלפני חודשיים הייתי על סף תת משקל.
    יש לי דודה וסבתא שגרות בארץ אחרת, נסעתי לשם לפני כשלוש שנים לשלושה חודשים, נהיניתי מאוד ועד היום אני תמיד נזכרת בתקופה הנחמדה הזאת. הכל שם היה שונה, האווירה בבית, היחס שלהם ביניהם וכלפי. שם התייחסו אלי, שם אהבו אותי. אני בהתכתבות עם דודה שלי אבל לא סיפרתי לה על הפרעת האכילה, למרות שאני מאוד רוצה.
    אני רוצה לעבור לגור איתן לתמיד, לעזוב את הארץ. הבעיה היא שאני לא יודעת את השפה, לא אוכל לעבוד או ללמוד שם. זו ארץ מברית המועצות לשעבר, המנהגים והמוסכמות החברתיות שם שונים לגמרי. הברירה שלי היא להתחתן שם ולהקים משפחה והאמת לא אכפת לי, עדיף מאשר להירקב כאן.
    חשבתי גם לעבור לגור לבד, אבל אני יודעת שיהיה לי נורא קשה עם משכורת 3500 ש"ח בחודש. וכשאני אומרת את זה לאמא שלי היא מתחילה להגיד "ומה אני אעשה לבד עם המשכנתה?". וכשאני אומרת לה שתסלק את אחותי מהבית, שתעבור לגור לבד, היא עובדת ואת כל הכסף שורפת על שטויות עם החבר שלה, היא אומרת "אבל היא הילדה שלי!" ואני חושבת באותו רגע "ואני לא הילדה שלך?! אז זה אומר שהיא יותר חשובה ממני?! זה בסדר שאני מרגישה חרא כל יום בחיי בגללה וגם את?!".
    בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות.
    אני רק יודעת שאני לא יכולה כבר להישאר בבית הזה.
    זה או לעבור לגור לבד או לעבור לחיות עם דודה וסבתא בארץ אחרת.
    מה לעשות? האם זה יציל אותי?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מצוקה והפרעת אכילה

    רוני פרישוף
    31/07/2010

    שלום ליאנה,

    אחת התיאוריות לגבי הפרעות אכילה היא, שהפרעת האכילה עוזרת לצעירה להתגבר על מצוקה נפשית ולהחזיר לעצמה תחושה של שליטה ובטחון, כאשר העולם שמסביב מאכזב, בלתי צפוי וחסר בטחון.

    נערות המפתחות בולמוסי אכילה לומדות להישען על אוכל במקום על בני אדם נוטשים ומאכזבים, ואילו נערות אנורקסיות כאילו אומרות לסביבתן "אני לא צריכה כלום, וממילא אני מעדיפה להעלם".

    אני מבינה את משיכתך לעניין האוכל ולאתרי "פרו-אנה" כדרך להשיב לעצמך תחושת עצמי קיים ובעל שליטה. הבעייה בדרך זו היא שעלול להתפתח נזק פיזי, והיא לא באמת מחזקת את האישיות והנפש אלא רק יוצרת אשלייה זמנית. את עדיין בשלב שבו תוכלי להשיג תחושות כאלו בדרכים נכונות ובריאות יותר, שיתרמו להתפתחותך ויחזקו אותך.

    עוד היבט נפוץ של הפרעות אכילה הוא חוסר הניפרדות בין הנערה למשפחתה. הגבולות בבית לא ברורים, יש חודרנות ופלישה למרחב האישי, ושוב תחושת חוסר שליטה בלבול ופיזור. משום כך, ניפרדות פיזית, נפשית ופסיכולוגית היא מתבקשת במקרה שלך.

    אני מאד ממליצה לך לפנות לטיפול במחלקה להפרעות אכילה באזור מגורייך. מחלקות אלו מומחיות באיבחון וטיפול, והן נותנות מענה גם לקשיים הרגשיים והמשפחתיים שעומדים מאחורי ההפרעה. המטפלת שלך תחזק אותך ותעודד אותך בתהליך היציאה מן הבית ובבחירת מקום מגורייך הבא.

    הטיפול בהפרעת אכילה כולל גם ליווי דיאטני. הדיאטנית עוזרת לגבש תפריט שיעזור בירידה מבוקרת ובריאה במשקל, כך שתוכלי להשיג גם מטרה זו.

    גם אחותך הצעירה נמצאת במצוקה, כאשר דרכה להביע את מצוקתה היא מאד לא נעימה ומחבלת. אולי ברגע של חסד ביניכן תעזרי לה גם לקבל טיפול, ובכך תעזרי גם לעצמך.

    כל טוב ובהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו