מילותיו של הבישן שלא אומר כלום

אני בן 25 אני סטודנט , ואני מאוד מתוסכל מחוסר הבטחון שבי אני פשוט פוחד מכל דבר שזז ולא זז , אני בישן קפוא וקפוץ , לא רץ אחרי האמת והכיף שלי אני לא מרגיש בנוח לא במקום העבודה שלי ולא בכל מקום כולל משפחתי אני מרגיש לבד לבד לבד , יש לי התקפי חרדה אני לפעמים לא מצליח לדבר אני עושה מה שכולם עושים ולא מה שאני צריך ורוצה והקטע הוא שאני כלכך מפוחד מלשאול שאלות או לעשות טעויות .
אני מרגיש תקוע כבר הרבה שנים אני מת להשתחרר ולהרגיש חופשי לעשות מה שאני מרגיש לנכון שתיהיה לי חברה שאני אוהב ומרגיש פתוח שיהיה לי חברים שיודעים עלי את האמת ומעריכים אותי שאני אגיע להישגים ושאני לא אפשל תמיד שאני אצא מהבית של ההורים ואצא לדרכי מחויך ומאודגר במקום להתחבא בתוך הקונכיה שלי ולבכות אחרי זה שדברים לא זורמים אני לא בטוח במקצוע שבחרתי ולא בכלום בעצם ואני מת שמישהו יחבק אותי בלי שאני אגיד כלום יבין אותי ויגיד לי שהכל בסדר ונורמלי ולא צריך לדאוג