חרדה

שלום לך,

את בהיריון, את לפני שינוי מאוד גדול בחיים, לגוף שלך קורים שינויים פנימיים וחיצוניים, ואין ספק שהחיים כבר לא יהיו אותו הדבר. זה משהו שדורש הכנה. אנחנו משקיעים המון בהכנות הפיזיות - בהכנות ללידה, לחדר של התינוק ועוד ועוד. כדאי לזכור גם את הנפש שעוברת תקופה סוערת ולתת גם לה מקום וזמן להתכונן.
נראה שאת קשורה לנעורים שלך, לתחושת חיות, ואת לא רוצה לוותר על אלו. הכניסה להורות כרוכה בוויתורים - חלקיים וקבועים, אבל היא לא רק סוף של נעורים היא התחלה של משהו חדש, אחר, שיכול להיות מפעים לא פחות, אם כי כרוך בהרבה מאמץ והסתגלות. אולי לא תוכלי לחיות אורח חיים של נעורים, אבל תוכלי לתת לנערה שבתוכך להמשיך לחיות.
הרגשות והחרדות שלך מאוד מובנים. אפילו קשה לתאר שאפשר לעבור היריון, בעיקר ראשון, מבלי להרגיש חרדה מהלא ידוע, ממה שילך לאיבוד וכן הלאה. כדאי מאוד להיות פתוחים וכנים לגבי הרגשות, לדבר עם קרובים לך - בעלך, חברה קרובה, אימא שלך וכן הלאה. לחשוף בפניהם את פחדייך, את התחושות שלך, לשמוע מה הם מרגישים היום - עם בעלך תוכלי לשמוע את פחדיו, תוכלו לתמוך זו בזו ולחשוב יחד מה מפחיד אתכם ואיך אתם יכולים להתכונן אליו. את יכולה לשמוע על אמהות אחרות, איך הן הרגישו ומה הן עשו?
אם החרדות ממשיכות והמצוקה שלך לא שוככת, חשוב ורצוי שתתחילי טיפול נפשי, שיעזור לך להתמודד עם המצוקה הזו, להתכונן לבאות, ולפנות לך אנרגיות נפשיות עבור עצמך ועבור תינוקך.

בהצלחה