פחד מנהיגה

הי רקפת

בודאי שלא כדאי לתת לפחד לנהל לך את החיים. לא רק כי נהיגה נחוצה לאיכות החיים, אלא כי הכניעה לפחד פוגעת הערך העצמי שלך ובחווייה של עצמך כמסוגלת ובעלת בטחון.

המצב שאת מתארת מכונה "פוביה ספציפית" וניתן לטיפול ממוקד בעזרת טיפול קוגנטיבי התנהגותי. הטיפול נעזר בכלים כמו דמיון מודרך, הרפייה, הקהייה שיטתית, התנסות עם ליווי ואף היפנוזה כדי לעזור לך להתמודד, להרגיש בשליטה ולהרגיע את עצמך בסיטואציה.

מעבר לכך, נסי לחשוב האם הפגיעות העצומה שאת מתארת אופיינית רק לנהיגה, או שמאפיינת אותך גם במעגלים חברתיים ובמצבים רחבים יותר. אם את מתייסרת הרבה ברגשי אשם, חוסר בטחון ונוטה להיפגע ולהעלב באופן חסר פרופורציה, כדאי לשקול גם טיפול רגשי מעמיק יותר.

הי רקפת, אמנם אני לא פסיכולוגית או משהו דומה, אבל הרגשתי צורך להגיב על הודעתך.

הוצאתי גם כן רישיון לפני כשלוש שנים, אחרי הרבה מאוד שיעורים, והרבה מאוד טסטים, וכמו שאת מתארת- פחדתי מאוד לנהוג, במיוחד במקומות צרים, פחדתי לשגות, וכל הזמן עברה לי בראש המחשבה של מה יקרה אם אני אעשה תאונה. אז הייתי הולכת בלילות, כשאין הרבה תנועה, וחורשת את רחובות ירושלים (הצרים:)) עד שרכשתי איזה ביטחון, והעזתי יותר.. ואז, כשסופסוף העזתי ליסוע למרחקים יותר ארוכים, התרחש תסריט האימים- עשיתי תאונה!! ולמרבה הפלא- דווקא התאונה היא זו ששיחררה אותי מהלחץ הזה, ונתנה לי להבין שבסופו של דבר, לא הכל תלוי בנו (בעצם, הרוב לא תלוי בנו) ולכן אין סיבה לדאוג כל כך, ושהביטחון מגיע עם האומץ וההתעלות על הפחד. הרכב עליו נהגתי לא היה שייך לי, מה שכמובן היה עוד יותר מלחיץ, ופחדתי מאוד מהתגובה, ופתאום ראיתי שהשד לא נורא כל כך, ויש אנשים בסביבה הקרובה שתומכים, ואז גם אלה שכועסים, ואלה שמסתכלים בעינים לועגות ומזלזלים, מאבדים מכוחם...
בקיצור מה שרציתי להגיד זה שאל תוותרי לעצמך, תעשי את זה בהתחלה לאט לאט ואיפה/מתי שאת מרגישה בטוחה, ואז כבר תרגישי יותר בטוחה. ומה שלא בשליטתנו- זה שנדאג לא יעזור....

בהצלחה!
שתהיה שנה טובה ומתוקה! ושמחה!

לפסיכולוגית - תודה. האם יש אפשרות לבצע את הטיפולים האלה באופן עצמאי?
למגיבה היקרה- תודה שהגבת להודעתי...זה נכון מה שכתבת שיש דברים שפשוט לא תלויים בנו, אני מנסה לחשוב ולשנן לעצמי שאני עושה את המכסימום והיתר כבר לא נתון בידיים שלי. הבעיה שבמקביל אני נוהגת כמה שפחות כי מבחינתי זה המכסימום שאני יכולה לעשות כדי למנוע תאונה....
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה!

למגיבה, רציתי גם להוסיף שהרעיון שלך לנסוע בלילה הוא מצוין. הבעיה שלי היא שאני גרה בישוב מרוחק שאני ממש מפחדת לצאת ממנו בלילה לבד... אבל בכל מקרה צרת רבים חצי נחמה וזה מנחם ומחזק לדעת שאני לא היחידה בעולם שמתמודדת עם הפחד הזה וטוב לדעת שזה אפשרי שיום אחד הוא יעלם. תודה. "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה..."