חששות

שלום וברכה!
אני נערה בת 16 וחצי , בזמן האחרון אני מרגישה בסוג של תסבוכת עם עצמי.
לפני בערך שנה עשיתי בייביסיטר על ילדים של החברים של המשפחה , הילדים האלה ממש כמו אחיי הקטנים...ואני נורא אוהבת אותם, ולאחרונה נזכרתי שבערך לפני שנה עשיתי משו כזה מסקרנות לתינוק כאילו התבוננתי כזה באיבר שןלו ונגעתי בו נגיעה קטנה.
ועכשיו נזכרתי בזה וזה דיי מייסר אותי, סיפרתי את זה לאמא שלי והיא אמרה שזה לא נורא וזה מסקרנות וקורה וזה גיל התבגרות.
אבל עכשיו פתאום אני ממש בדכאון מזה ועולות בי מחשבות שאם פתאום כשיהיה לי ילדים בעתיד אני יתנהג ככה? וזה ילדים ואיך אפשר להסתקרן מילדים...וזה ממש מדכא אותי ואני בוכה ואני מפחדת שהרי יש הורים חולים שמתנהגים לילדים שלהם נורא ואיום ואין לי מושג למה אני מפחדת (בגלל המקרה הזה) שחס וחלילה אני גם איהיה כזאת..למרות שאני עד היום נורא אוהבת ילדים , פשוט נזכרתי במקרה הזה ונכנסתי לדכאון וחשש כזה.ואני כל הזמן חושבת על זה וחוששת מזה .... מה אני אמורה לעשות ? נמאס לי לדאוג כל הזמן ויש קטעים שאני מבינה שזה שטויות ואז פתאום מגיע גל דאגה כזה.